» «
ונציה
העיר ונציה
#על עיר התעלות האולטימטיבית
העיר ונציה שבצפון-מזרח איטליה שוכנת בלגונה בשפך הנהר פוֹ שלחוף הים האדריאטי. העיר ונציה יושבת כולה על המים, במאות איים קטנים, כשבמקום רחובות יש בה תעלות מים שהתנועה בהן היא בכלי שיט ממונעים או בגונדולות רומנטיות בשביל התיירים.

בעיר, הנחשבת לאחת היפות שבערי העולם וכנראה הכי רומנטית בהן, יש המון מה לראות. מהפאר של הארמונות והכנסיות, דרך המוזיאונים, המבנים ההיסטוריים והכיכרות, הסמטאות והגשרים הוונציאניים הציוריים, שעוברים מעל תעלות ונתיבי מים והאיים הסמוכים לעיר. יש כאן הכל בשביל כולם - מחובבי תרבות ואמנות ועד למתעניינים במוזיקה, אדריכלות והיסטוריה.

זוהי עיר התעלות המפורסמת ביותר בעולם ותיירים רבים באים כדי ללכת בסמטאות ולשוט בתעלות שלה, אותן תעלות המחליפות את הרחובות של ערים רגילות. ונציה יכולה להיות צפופה מאד - במיוחד בעונות התיירות שבקיץ ובמהלך פסטיבל המסכות החורפי והמפורסם של העיר.

רבים לא יודעים שבשנים האחרונות ונציה הולכת ושוקעת, בקצב של מילימטר בשנה. הבתים בעיר נבנו על אוסף צפוף של קורות וכלונסאות עץ שננעצו בקרקע הרכה ועליהן הונחו לוחות עץ ומשטחי שיש, שהם יסודות הבניינים. הקורות הללו חזקות ויציבות מאד אך הן הולכות וננעצות בקרקע הלגונה וגורמות לעיר לשקוע. הדבר גורם להצפות בעיר ולשקיעתה האיטית.

קצת סטטיסטיקות על העיר - מעל 20 מיליון תיירים מגיעים בכל שנה אל העיר הבנויה על 118 איים ואיונים, איים קטנטנים. יש בה 3,000 סמטאות, 170 מגדלים, מעל 400 גשרים וגשרונים, הנמתחים מעל כ-150 תעלות שונות. קיימות בוונציה של ימינו כ-200 כנסיות.

בוונציה הומצאו הגונדולות, פרחו המסכות, הומצאה זכוכית הבדולח במאה ה-15 ונולד הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה. מכאן יצא מרקו פולו, הוונציאני המפורסם ביותר ומראשוני התיירים בהיסטוריה. בימי הביניים הוא התפרסם בסיפוריו מעוררי הדמיון, על דרך המשי לסין ועל הממלכה האקזוטית והגדולה שבמזרח הרחוק. כאן פעל גם אנטוניו ויולדי, כנר ומורה למוזיקה בבית ספר לבנות בעיר, שנולד בעיר ומעולם לא שיער שיהפוך יום אחד למלחין ידוע ומגדולי המוזיקה הקלאסית. כאן עשו טוב ועשו רע, בנו אימפריה וידעו שקיעה. זוהי ונציה - האחת והיחידה.


#חסכון
קניית אוכל בשוק הריאלטו מומלצת גם לכיס ולא רק לאיכות ולטעם של האוכל. אכילה יחד עם הוונציאנים ב"בקארו" (Bacaro), המסעדות הקטנות והעממיות שלהם, היא לא רק טעימה ומאפשרת מפגש עם ונציה האנושית - היא גם זולה משמעותית ממסעדות התיירים היקרות וממלכודות התיירים השונות שבעיר.

ברשת Penny Market הפרוסה ברחבי איטליה המחירים זולים. גם ברשת הסופרמרקטים הנפוצה Coop המחירים לא יקרים.


#חניה
החנייה לכל יממה בחניונים הגדולים שבמבואות העיר עולה 35-50 אירו לרכב. אם אתם מבלים בה מספר ימים, זה כרוך בסכום לא מבוטל. הכי טוב להחזיר את הרכב ולהגיע ברכבת.

אם כבר שכרתם רכב, תוכלו לחסוך ולהשאיר את הרכב בחניון זול יותר, בעיירה מרוחקת מהעיר ולהגיע לוונציה ברכבת. בטרוויזו או במסטרה החנייה בתשלום. יש מי שמגיעים עם האוטו לעיירות אחרות, קטנות יותר, חונים ללא תשלום ועולים על הרכבת לוונציה.


#לינה
ונציה היא אחת הערים שבהן כדאי לבדוק היכן לנים. ההמלצה, למי שיכול, היא ללון במלון שמשקיף על התעלה הגדולה, הקאנאלה גרנדה.

בעלי רכב רבים מעדיפים ללון במסטרה (Mestre) או בטרוויזו (Treviso), שתי ערים סמוכות, שבהן הן הלינה והן החנייה זולות משמעותית מוונציה ושיש מהן רכבת ואוטובוסים זולים לוונציה.

שוחרי ובעיקר שוחרות האופנה, יעדיפו ודאי את טרוויזו, שנחשבת לבירת האופנה של האזור כולו. בה, למשל, נולד ופועל עד היום מותג האופנה המפורסם "בנטון". בטרוויזו היפה ובעלת הסמטאות הציוריות, יש גם תעלות מים, מרכז עתיק ומקסים, מסעדות טובות ואף מעט חיי לילה נחמדים.


#אוכל
מעבר למקדשי האוכל שאנו מציעים כאן, חפשו בוונציה את ה"בקארי" (Bacari), שהן מסעדות עממיות וברים קטנים שפועלים בעיר עוד מימי הביניים ומציעים אוכל מקומי מצוין וחסכוני. הבקארי, או ביחיד "בקארו" (Bacaro), נמצא לרוב בסימטאות ובכיכרות הרחוקים מהמרכז ומכיכר סן מרקו. אין בהם שום אלמנט שמנסה למכור או להזמין תיירים ולכן כמעט ולא תבחינו בהם. אבל הדגים ופירות הים כאן יהיו לרוב טריים ועשויים באיכות, כולל השרימפס, הצדפות, התמנונים, הקלמרי, וכמובן הדגים, בין אם הם סרדינים בתחמיץ, דגים מטוגנים, או סתם אנשובי נהדר. היכנסו ותהנו מהאוכל האיכותי שאוכלים המקומיים!


#תשר
במסעדות ובתי קפה באיטליה אין צורך להוסיף טיפ לחשבון שכתוב בו שהטיפ כלול במחיר (servizio include).


# תחומי עניין
מעניינים אתכם דברים מסוימים? - היכנסו לתגית "תחומי עניין".


#קידומת איטליה
+39


#שופינג
למעט מכירות סוף העונה עם ההנחות הגדולות (בשבוע הראשון של ינואר ובשבוע השני של יולי, המחירים בוונציה ממש לא זולים, אבל שופינג שווה לעשות באזור שבכיכר סן מרקו ובינה לבין גשר הריאלטו ובמתחמי הקניות שב"מרצ'ריה" (Mercerie).

ראו למטה קישור להמלצות ובתגית "שופינג".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type F ו-L (ראו למטה קישור עם צילומים).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

https://youtu.be/JphHw6iU4m8


ועוד אחד:

https://youtu.be/1_5n1EfcWyM


הכירו את החופשה שלכם לוונציה:

https://youtu.be/XqYDJwlvIs8
התעלה הגדולה
התעלה הגדולה
#על התעלה שהיא הרחוב הראשי של ונציה

התעלה הגדולה (Grand Canal), שתושבי העיר קוראים לה "קנלאצו", היא "הרחוב הראשי" של ונציה, התעלה המרכזית של העיר. התעלה, המתפתלת בצורת S הפוכה, חוצה את מרבית חלקי העיר ומהווה את עורק התנועה הראשי בעיר. עוברות בה, מלבד הגונדולות המפורסמות, גם סירות אוטובוס, מעבורות נוסעים, מוניות מים וסירות פרטיות. כדי למנוע נזק ליציבות הבניינים העתיקים שמסביבה, מהירות הנסיעה בה מוגבלת בחוק.

עומק התעלה הממוצע הוא 5 מטרים ואורכה כמעט 4 קילומטרים. התעלה עוברת דרך המרכז ההיסטורי של העיר. משני צידיה ניצבים ארמונות רבים, חלקם מפוארים, ששימשו את המשפחות העשירות והחשובות של ונציה. רבים אחרים בלויים משהו וניכר שידעו ימים יפים יותר.

את התעלה חוצים 6 גשרים, מהחשובים של ונציה, ביניהם גשר הריאלטו, גשר האקדמיה וגשר החוקה, כמו גם גשר החירות, גשר מסילת הברזל וגשר היחפנים, הוא "פונטה דלי סקאלצי" (Ponte degli Scalzi). במהלך פסטיבל הסלוטה, פעם בשנה, נמתח גשר שביעי וזמני, העובר בסמוך לכנסיית סנטה מריה דלה סאלוטה.


הנה התעלה הגדולה:

https://youtu.be/V7GhvrH5SmI


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DZl2yBmgT6k


ושיט בגונדולה:

https://youtu.be/yB7OqwkBHU4


ומצלמת רשת שמשדרת מהגרנד קאנאל 24 שעות ביממה:

https://youtu.be/YiiNSrDuECw
וקיה מוראנו
מפעל הזכוכית וֵקְיַה מוּרָאנוֹ
#על מוזיאון אמנות הזכוכית של האי מוראנו

במפעל הזכוכית "וֵקְיַה מוּרָאנוֹ" (Vecchia Murano Glass Factory) ניתן להכיר את תעשיית הזכוכית של ונציה, שבעבר שכנה כולה בעיר והיום נמצאת ברובה באי מוראנו השכן.

אם אתם מתעתדים לשוט אל האי מוראנו, אין הרבה טעם להיכנס לכאן, שכן שם תוכלו לראות מגוון של אמני זכוכית מדהימים בפעולה, באופן מרשים ביותר.

אבל בווקיו, מפעל זכוכית ותיק המתמחה בהכנת כוסות וקנקני יין, חפצי נוי מזכוכית ואף פסלי זכוכית קטנים, תוכלו ליהנות מסיור מודרך ולהכיר את אמנות הזכוכית מקרוב.

יש כאן גם סדנאות קצרות לילדים ולכל המשפחה, שבהן תוכלו להכיר ולהתנסות במעט מעולם הזכוכית.

במפעל יש כמצופה חנות-גלריה, שבה מוצגים ונמכרים מוצרי זכוכית יוקרתיים ויקרים להפליא. יש כאן כלי זכוכית, נברשות מרשימות, תכשיטי זכוכית וגם מסכות ונציאניות, שנמכרות בוונציה בכל מקום.


מבט מקרוב אל עבודת אמן הזכוכית שבמפעל:

https://youtu.be/rLy_jAGZFJg


אמנות הזכוכית בפעולה:

https://youtu.be/DKZ5UE6W-jw
בזיליקת סנטה מריה דיי פרארי
סנטה מריה דיי פְרָארִי
#על הבזיליקה עם יצירות האמנות הגדולות

אם נדמה לכם שמישהו ממליץ לכם על פרארי כשאתם בוונציה, הוא לא מנסה למכור לכם מכונית יוקרה בשם "פֶרָארִי". סביר יותר שהוא ממליץ שתבקרו בבזיליקת סנטה מריה דיי פְרָארִי (Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari). הבזיליקה, המכונה בקיצור "פְרָארִי", היא כנסייה שמוקדשת לעליית מרים, אימו של ישו, לשמיים.

היא נמצאת בכיכר דיי פרארי, ברובע סן פולו של ונציה. למעשה, זוהי הכנסייה הראשית של המחוז הכנסייתי סן פולו - סנטה קרוצ'ה - דורסודורו.


#תולדות הכנסייה
השטח שעליו הכנסייה ניצבת כיום הוענק בשנת 1250 למסדר הפרנציסקנים. לא יאומן אבל עבודות הבנייה הסתיימו רק בשנת 1338. עוד יותר מדהים הוא שזמן קצר לאחר מכן הורחבה הבנייה והחלו להקים את הכנסייה העיקרית.

כך הושלם בשנת 1396 מגדל הפעמונים של הכנסייה, שהוא היום השני בגובהו בעיר, שני רק לקמפנילה של סן מרקו.

הכנסייה עצמה בנויה לבנים והיא מופת לכנסיות בסגנון הגותי.


#יצירות אמנות
כנסיית סנטה מריה דיי פְרָארִי מכילה אוסף מדהים של יצירות אמנות נהדרות. ביניהן תוכלו ליהנות מ:

"עלייתה של הבתולה השמיימה" - שיצר טיציאן, על המזבח הראשי של הכנסייה.

"המדונה והילד" - של ג'ובאני בליני.

"המדונה ופרנסיס הקדוש" - שצייר ברטולומאו בון.

"יוחנן המטביל" - שתי יצירות, אחת של דונאטלו ואחת מעשה ידיו של יאקופו סאנסווינו.

"מדונת פזארו" מעשה ידי טיציאן.

"הדוג'ה דאנדולו ואשתו" של פאולו ונציאנו.

"ישו קם לתחייה" ו"הירונימוס הקדוש" - שיצר אלסנדרו ויטוריה.

"אמברוז הקדוש" - של אלויזה ויוואריני.


בכנסייה קבורים רהים וטובים, כולל המלחין הנודע קלאודיו מונטוורדי והצייר טיציאן. ראויים לציון מספר קברים מרהיבים:

קבר הדוג'ה פרנצ'סקו פוסקארי - שמומחים מעריכים שנוצר בידי האחים האמנים אנטוניו ופאולו ברגנו.

קבר הדוג'ה ניקולו טרון - מעשה ידיו של אנטוניו ריצו.

קברו של פייטרו ברנרדי - של טוליו לומברדו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ITQdluAZkS4


קונצרט בפנים הבזיליקה:

https://youtu.be/dYkArfyZ4O8

ונציה

כנסיית מדונה דל'אורטו
כנסיית מדונה דל אורטו
#על הכנסייה שהוקמה במקום שבו הופיעה הבתולה מריה

כנסיית מדונה דל'אורטו (Madonna dell'Orto), שברובע קאנארג'ו של ונציה, היא כנסייה אדומה, שמהווה אכסניה ליצירות אמנות רבות, כולל פסלים וציורים נוצריים שונים.

הכנסייה ידועה באורגן שלה, שנמצא ממש מעל הכניסה. הוא הותקן בה בשנת 1878 ונחשב לעוגב הגדול ביותר בוונציה.

פירוש שמה של הכנסייה באיטלקית הוא "המדונה מהפרדס". מקור השם בסיפור שבו פסל מדונה (Madonna), הבתולה מריה ואימו של ישו, הופיע בדרך נס בפרדס כלשהו. אורטו (Orto) באיטלקית הוא "פרדס".


#תולדות הכנסייה שהועברה מיד ליד
את הכנסייה תכנן במאה ה-10 טיבריו דה פארמה, שגם קבור בה. הקים אותה אז זרם ההומיליאטי, שהקדישו את הכנסייה לכריסטופר הקדוש, המגן לפי האמונה הנוצרית על עוברי האורח.

במאה ה-11 השתנו הדברים והקדשת הכנסייה השתנתה למרים, או מריה, אם ישו, שבאורח נס התגלה פסל שלה בפרדס.

בשל יסודותיה הרעועים שופצה הכנסייה בשנת 1399 שיפוץ נרחב. בשנת 1462, משגורשו ההומיליאטי מהעיר, היא הועברה לידי מסדר גאורגיוס הקדוש. בשנת 1668 המסדר הזה בוטל, והכנסייה הועברה שוב כשהפעם היא ניתנה למסדר הקיסטראקיני מלומברדיה.

בשנת 1787 העבירו את כנסיית המדונה דל אורטו לחזקת העיר. משנת 1841 עד 1869, היא שופצה בהוראת הממשל האוסטרי ששלט בעיר ומאז זו צורתה.


#אדריכלות ויצירות אמנות
חזית הכנסייה, עם החזית הגבוהה משני הצדדים, נבנתה במאה ה-15. היא בנויה לבנים אדומות עם עיטורי אבן לבנה, כשבמרכז חזית המבנה ממוקם חלון רוזטה גדול. בחלונות הכנסייה ישנם מוטיבים גותיים שונים.

את החלק העליון של החזית המרכזית מעטרות קשתות קטנות, בעוד שבצידי החזית פעורות 12 גומחות שבהן פסלי השליחים הנוצריים.

בראש הגמלון של הכנסייה ניצבים פסליהם של מרים, אימו של ישו, כריסטופר הקדוש והמלאך גבריאל. את הפסלים יצרו האמנים ניקולו די ג'ובאני פיורנטינו ואנטוניו ריצו.

מבנה הכנסייה הגותי מחולק, כמו רבות מהכנסיות בסגנון זה, לספינה מרכזית, שממנה יוצאות שתי ספינות לצדדים. עמודי שיש התומכים במבנה, תורמים גם ליצירת הפרדה בין הספינה המרכזית לספינות הצידיות.

בנוסף לעמודי השיש והקשתות העגולות שנותנות תמיכה למבנה, שימו לב בכנסייה לרצפת המעויינים עשויית השיש המבריק שלה.


#יצירות האמנות שתראו כאן
נתחיל דווקא ביצירה שלא תראו כאן. בקפלת ואלייר הרנסאנסית שבכנסייה, הוצג בעבר הציור של ג'ובאני בליני, "המדונה והילד" משנת 1481. אבל בשנת 1993 הוא נגנב מהכנסייה הזו ולא נמצא עד היום.

מי שכן תוכלו לראות כאן הם הציורים "יום הדין", "הסגידה לעגל הזהב", "ארבע התכונות הטובות" ו"ההצגה בבית המקדש" שצייר האמן טינטורטו במאה ה-16.

בחלקה האחורי של הכנסייה יש אפסיס מחומש, המעוטר בציור, מעשה ידיו של אותו טינטורטו, שהוא עצמו קבור בכנסייה. מדובר באחד מציורי הקיר, הפרסקאות, היפים שמעטרים את קפלות הכנסייה ושמו "אגנס הקדושה".

ציור פרסקו יפה נוסף הוא זה שמוצג בקפלת קונטאריני, הקפלה הרביעית משמאל. הציור הוא "יוחנן המטביל עם הקדושים" שצייר קימה דה קונליאנו.


#על מגדל הפעמונים
כמו הכנסייה, גם מגדל הפעמונים שלה עשוי מלבנים אדומות. בניית המגדל הסתיימה בשנת 1503, כמה שנים לאחר תום בניית הכנסייה עצמה. בשנת 1883 הוחלפו בה הפעמונים, שהוותיק מביניהם היה משנת 1424.

בראש מגדל הפעמונים חדר בעל חלונות מעוגלים, כשבראשו חלונות מקושתים. בראשו של החדר המעגלי שמעל חדר זה בנוייה כיפה דמוית בצל בסגנון מזרח אירופאי. בראש המגדל ניצב פסל עשוי שיש לבן של ישו. בצידי המגדל ניצבים ארבעת פסליהם של מבשרי הבשורה, מעשה ידי אמנים איטלקיים, מתלמידיו של פייטרו לומבארדו.


הסביבה:

https://youtu.be/rPPMcZlCf9Q


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/uYUFsxvJ9PI
שוק ריאלטו
שוק ריאלטו
#על שוק האוכל העתיק של ונציה

פעם השוק הזה היה מהשווקים המגוונים והמוכרים בעולם. בשוק הזה של ונציה, אז אימפריה ימית חזקה, שהגיעה הרחק בעולם, נמכרו אז סחורות מכל קצוות תבל, החל מתבלינים ושמנים ועד משי וצבעים. אבל היום שוק ריאלטו (Mercato di Rialto), בעבר גם אחד השווקים הגדולים בעולם, איבד מעט מגדולתו והוא ידוע בעיקר בפירות הים שנמכרים בו ובתבלינים השונים שניתן לקנות בדוכניו.

בימינו שוק ריאלטו הוא שוק פתוח ומקומי, שאמנם לא חסרים בו תיירים, אבל הוא משרת קודם כל את הוונציאנים. גם אם רבים מהמבקרים בו חושדים שהוא סוג של אטרקציה שמיועדת לתיירים, הוא עדיין שוק מקומי שמאפשר להציץ לחייהם של המקומיים, בחיי היום יום שלהם.

התוצרת בשוק ריאלטו מגוונת. כמו בכל שוק אירופי, ניתן למצוא כאן ירקות ופירות טריים, דגים, בשר ופירות ים, תבלינים, מוצרי פסטה ואורז ועוד. הוונציאנים נוהגים לקנות בכל יום את הדגים ומאכלי הים הטריים לארוחה של אותו יום. ואגב, בשוק לא נהוג לאסוף את הירקות והפרי לבד, אלא להצביע ולהמתין שהמוכר ילקט את הפירות והירקות היפים לשקית.

השוק נחשב למקום זול ביחס למחירים של ונציה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/iylSPdCHbFc


בואו נקנה מעט:

https://youtu.be/FWrdZ0eeaKQ


https://youtu.be/YiiNSrDuECw?st=yes
סן ג'ורג'יו מאג'ורה
סן ג'ורג'יו מאג'ורה
#על הבזיליקה שעל האי הזעיר שמול כיכר סן מרקו

הבזיליקה הנאה סן ג'ורג'יו מאג'ורה (San Giorgio Maggiore) נקראת על שם גורג'יו, גאורגיוס הקדוש, שלפי האמונה נלחם בדרקון והציל נערה. הכנסייה הזו מיוחדת בכך שהיא נמצאת על אי זעיר, כשחזיתה צופה אל כיכר סן מרקו.

הנוף שנשקף מראש מגדל הפעמונים שלה ידוע כנוף פנורמי מרהיב של ונציה וסביבתה. רבים מגיעים אליה כדי לעלות אל התצפית שלמעלה וליהנות ממנה.

הבזיליקה תוכננה ונבנתה באמצע המאה ה-16, על ידי אדריכל הרנסאנס הידוע אנדראה פאלאדיו. היא נבנתה על גבי כנסייה עתיקה שהוקמה באתר בתחילת המאה ה-9. בסוף המאה שאחריה תרם הדוג'ה של ונציה, טריבונו ממו, את האי למסדר הבנדיקטיני, שייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.

בבזיליקה מוצגות יצירות אמנות מעניינות, ביניהן ציורים מאוחרים של האמן ז'אקופו טִינְטוֹרֶטוֹ (Tintoretto), כמו "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן". בין היצירות העיקריות שמוצגות בכנסייה נמצאות "המדונה על כס המלכות עם הקדושים" של סבסטיאנו ריצ'י ויצירות מעשה ידי ז'אקופו באזאנו ופאלמה איל ג'ובאנה.


#תולדות האי
האי סן גורג'יו מאג'ורה הוא אחד החשובים מהאיים שנמצאים בלגונה של ונציה. הוא נמצא בקרבת האי ג'ודיקה, אל מול כיכר סן מרקו. לאחר שהעיר נוסדה קיבל האי את שמה של משפחת ממו, שתרמה אותו, וכונה מאז "איסולה ממיה".

הכנסייה שהוקמה באי בשנת 829 הוקדשה לגאורגיוס הקדוש ובהתאם שונה שם האי ל"סן ג'ורג'ו מג'ורה", סן ג'ורג' הגדול. השם הזה ניתן בכדי להבדילו מהאי "סן ג'ורג' אין אלגה" שבמזרח הלגונה.

חוץ מהכנסייה שהוקמה בו, הוקם בו גם מנזר לנזירים הבנדקטיניים. בתחילת המאה ה-19, עם נפילת רפובליקת ונציה, נסגר המנזר שבאי. בשנת 1812 הוקמו באי נמל ובסיסים צבאיים. כך הפך האי לנמל פתוח לצבא הוונציאני. בהמשך השנים, במהלך המאה ה-20, הוא הפך לחלק מהמרכז לאמנויות שפתחה בו משפחת ציני (Cini Foundation), מקום הכולל תאטרון פתוח, ספריה וחללי תצוגה.


#טיפים
הגיעו למגדל מוקדם - כדי להימנע מהתורים הארוכים אל המגדל.

מיסת יום ראשון מומלצת - בימי ראשון, בשעה 11:00 בבוקר, ניתן לשמוע מיסה גרגוריאנית נפלאה. תוכלו להאזין בה לנזירים הבנדיקטיניים מהמנזר שבמתחם, כשהם מתפללים ושרים מזמורי כנסייה עתיקים, שנקראים "שירים גריגוריאניים".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZ3WySWf6Pc
הארסנאלה של ונציה
הארסנאלה של ונציה
#על המספנה של ונציה שהפכה מוקד לאמנות מודרנית ופורצת דרך

הארסנאלה של ונציה (Arsenale di Venezia), או פשוט הארסנאלה, היא המספנה העתיקה שברובע קסטלו של ונציה ובהמשך האזור המרכזי של ייצור הנשק עבור רפובליקת ונציה.

אבל המקום הזה, שכה הרשים את דנטה אליגיירי, עד שהוא התייחס אליו בתיאור הגיהנום בספר המונומנטלי של "הקומדיה האלוהית", הוא הרבה יותר מסתם מספנה.

המספנה הזו הפכה לאחד המקומות החשובים בעולם, לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר. עם הזמן היא הפכה לייצור של נשק מתקדם, כמו בומבארדים ותותחים קלים ומתניידים. הצירוף של ספינות מעולות ונשק יעיל וחדשני הפך אז את ונציה לאימפריה של ממש.

בימינו נוהרים לכאן בכל שנה המוני אמנים, מומחי אמנות, מבקרים ואספנים, שכן בארסנאלה נערך אחד מהאירועים השנתיים החשובים בעולם האמנות המודרנית, הביאנלה של ונציה.

מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.


#היסטוריה
המספנה נולדה בסביבות המאה ה-8, כאחת המספנות של האימפריה הביזנטית. בתחילת המאה ה-12 נבנו המבנים שאתם רואים במספנה. אם הארסנאלה נולדה במטרה לבנות ספינות פרטיות, במאה ה-14 הוקמה ה"ארסנאלה החדשה" (Arsenal Nuovo) שנועדה לייצור של ספינות קרב וספינות סוחר.

באותה מאה החלו לייצר כאן גם בומבארדים, סוג מתקדם של בליסטראות. ייצור כלי הנשק יילך ויתפתח ובהמשך החלו לייצר בארסנלה גם ארטילריה. ממש כאן נולד התותח הנייד, שהומצא בידי ברטולומאו קולאוני, שהציב לראשונה תותחים קלים, על גבי עגלות.

במאה ה-16 כבר בנו כאן ספינות תותחים. בשיאה הגיעה המספנה ליותר מ-16 אלף עובדים, שמדי יום השלימו על קו הייצור המהיר שלה ספינה חדשה ומחומשת לחלוטין.

בתקופת שלטון נפוליאון בונפרטה בוונציה, נהרסה מרבית הארסנאלה. כשקמה איטליה המודרנית הפך חלק מהמתחם לבסיס חיל הים האיטלקי. בחלק אחר בארסנאלה הוקמו מרכז לשימור ושחזור של ספינות היסטוריות וחלקים אחרים שימשו למחקר. חלקים נוספים הוקדשו לאמנות ועד היום נערכת בהם הביאנלה של ונציה, מאירועי האמנות המודרנית החשובים ביותר בעולם.

מקור השם "ארסנאלה" הוא ככל הנראה מהמילה "דאר אל סינא'א", שפירושה בשפה הערבית "מספנה". מכאן, בזכות הגודל וההשפעה של הארסנאלה הוונציאנית, תהפוך המילה "ארסנל", שבאה מ"ארסנאלה", למונח מקובל בשפות אירופיות רבות, למקומות אכסון וייצור של כלי נשק.



#אדריכלות הארסנלה
שימו לב לשער הכניסה הקלאסי של הארסנאלה. הוא מכונה "פורטה מאגנה" והוקם במאה ה-15. השער תוכנן בידי יאקופו בליני ונבנה ככל הנראה על ידי אנטוניו גאמבלו.

בשלהי המאה ה-17 הוצבו בשני צידיו של השער פסלי אריות שהובאו מיוון. אחד מהם זכה לכינוי "אריה פיראוס". תוכלו לזהות אותו על ידי סימני הגרפיטי שמכסים אותו ושצוירו על ידי שכירי חרב מסקנדינביה ששמרו בעבר על הארסנאלה.


מבט מקרוב אל הארסנאלה:

https://youtu.be/HkzNPp0lOBY


והפעילות האמנותית ואפילו הספורטיבית שלה כיום:

https://youtu.be/eFttCb8pars


הביאנלה שבארסנאלה של ונציה:

https://youtu.be/kQlTuKk6rTM


בזיליקת סן מרקו
בזיליקת סן מרקו
#על הבזיליקה המרכזית של ונציה

בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) היא מהכנסיות המרהיבות באיטליה ואחת הכנסיות הביזנטיות החשובות והיפות בעולם.

הקתדרלה המרשימה נבנתה במאה ה-9. בשנת 976 הבזיליקה נשרפה כמעט לחלוטין ובשנת 1094 הסתיימה בנייתה מחדש. עד 1807 שימשה הבזיליקה כקפלה של ארמון הדוג'ה שלידו היא עומדת ובשנה זו היא שינתה את ייעודה והפכה לקתדרלה של ונציה כולה.

בזיליקת סן מרקו היא מהדוגמאות החשובות בעולם לאדריכלות ביזנטית. בזכות תקרתה המצופה פסיפסים מוזהבים היא קיבלה את הכינוי "בזיליקת הזהב". בכנסיה קבורים שרידיו של פטרון העיר ונציה, מרקו הקדוש, שגופתו הובאה ממצרים לוונציה בשנת 828.


#טיפים
בשל התור הארוך בכניסה לבזיליקה בעונת הקיץ, הזמינו מראש כרטיסים באתר האינטרנט של הבזיליקה.

השתדלו שלא להגיע בשעות העומס.

אין לצלם בתוך הבזיליקה.

הגיעו בלבוש צנוע.

אין להכניס תיקים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IVG9iRzW8A4


חתונה בבזיליקה:

https://youtu.be/_tVb-XNaQYI


ועוד מבט מבפנים:

https://youtu.be/xiAmQY35M6k
מוזיאון קורר לארכיאולוגיה
#על המוזיאון הארכיאולוגי של ונציה

מוזיאון הארכיאולוגיה בוונציה (il Museo Archeologico), ששמו הרשמי הוא מוזיאון קורר (Correr Museum), הוא מוזיאון קטן שמציג מבחר מוצגים ויצירות עתיקים, הממחישים חלק מהעבר האמנותי של האנושות, כפי שנאסף על ידי מנהיגי ונציה במהלך תקופת הכיבושים של האימפריה הוונציאנית.

במוזיאון, שנמצא בפיאצה סאן מרקו, מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מאוספים ונציאניים שונים. ביניהם נכללים שרידים מהמאות ה-4 וה-5 לפני הספירה, שכוללים בין השאר פסלים יוונים עתיקים ואמפורות יווניות. כן מוצגים בו פרוטומות מאוחרות יותר של קיסרים רומיים, לצד ציורים רומיים, תבליטים, מטבעות עתיקים ואבני חן עתיקות.


#טיפים
הביקור במוזיאון אורך בדרך כלל כחצי שעה בלבד.


מבט מקרוב במוזיאון:

https://youtu.be/BozM6TWZeiQ
מגדל הפעמונים של סן מרקו
#על מגדל הפעמונים האייקוני של ונציה

אחד מאתרי התיירות הפופולריים בוונציה הוא הקמפנילה של סן מרקו (Il Campanile di San Marco), מגדל הפעמונים של סן מרקו, או במילים אחרות, המגדל הגבוה בעיר. זהו מבנה יפה ומרובע, הבנוי מלבנים אדומות ויפות להפליא.

במקור נבנה המגדל במאות ה-9 וה-10 לספירה. צריחו הבוהק באור השמש, הפך אותו לנראה למרחקים. הוא היה אז מגדל שמירה ומגדלור לספינות. בנוסף, ניתן היה לצפות ממנו אחר התפתחותה של גאות, שבעיר מוכת הצפות היה חשוב לאתר מראש. אגב, שבשבת מוזהבת בדמות המלאך גבריאל שהוצבה בראש המגדל קשורה באמונה עתיקה שגורסת שאם השבשבת פונה לכיוון הבזיליקה, צפויה גאות חזקה והצפה של העיר.

בהמשך השנים נהגו לכלוא במגדל פושעים, בתוך כלוב משפיל שהשתלשל מגג המגדל. בשנת 1902 המגדל התמוטט חלקית ושוחזר בדיוק מרבי בשנת 1912 על ידי מועצת העיר. השחזור המהיר של המגדל הוא הוכחה לחשיבות שרואים בו תושבי העיר והנהלתה.


#טיפים
כחלק מהביקור בבזיליקת סן מרקו תוכלו לעלות במעלית לראש המגדל המתנשא לגובה של 99 מטר, ולזכות בתצפית יפה על העיר כולה, הלגונה והאיים שמסביב.


מגדל הפעמונים של סן מרקו:

https://youtu.be/IVG9iRzW8A4


צלצול הפעמונים:

https://youtu.be/51ZX49-4K-U


ותצפית מראש המגדל והצצה אל הפעמונים:

https://youtu.be/59C8E-IbWCA
לִידוֹ, אי הנופש של ונציה
#על אי הנופש היוקרתי של הלגונה של ונציה

למי שתהה מדוע בעולם קיימים לא מעט חופים המכונים "חוף לידו", כדאי לדעת שהסיבה לכך היא האי לִידוֹ (Lido) שבלגונה הוונציאנית. זהו אי צר, שאורכו 12 קילומטרים ורוחבו פחות מקילומטר, אי שהוא למעשה חוף הים הרשמי של ונציה, מה שמכפיל בכל קיץ את מספר תושביו. כאן, אגב, הומצאו בריכות השחייה הפתוחות.

הים האדריאטי (Adriatic Sea), החמים והנקי יחסית, אידיאלי לשחייה לכל המשפחה, כולל לילדים. ואכן, בזכות חופיו הזהובים שמשכו נופשים ידועים רבים וידוענים מכל העולם, זכה לידו לכינוי איזולה ד'אורו (Isola d’Oro), או אי הזהב. זהו אחד האיים הבודדים בין איי הלגונה, שבהם ניתן לנסוע בכלי רכב.

אבל דומה שאי הזהב לא מכונה כך רק בזכות 10 הקילומטרים של חופיו החוליים. לידו הוא האי העשיר ביותר בלגונה של ונציה. פזורות בו וילות רבות ומפוארות והיוקרה חוגגת. לאורך הגראן וויאלה (Gran Viale), הרחוב הראשי של האי, תמצאו מאות חנויות אופנה יקרות, מסעדות גורמה ובתי קפה, ברים ומועדונים, שבהם מבלים אלו שמצוידים בהרבה הון.

את מעמדו של הלידו כאתר הנופש היוקרתי של צפון איטליה מחזק גם פסטיבל הסרטים של ונציה, המתקיים בו מדי שנה. פסטיבל קולנוע זה מושך אליו בכל שנה מאות כוכבי קולנוע ואנשים מרכזיים בתעשיית הקולנוע האירופית, כשאחריהם מגיעים לכאן חובבי קולנוע רבים. פרס ונציה נחשב לפרס חשוב בתעשיית הסרטים.

הלידו הוא צירוף מרתק של ניגודים. כך ניתן לראות, למשל, שבמהלך השנים מצאו כאן דמויות שונות מעולם הספרות את שלוותם והתגוררו באי, ביניהם הלורד ביירון, המשורר הידוע והסופר תומאס מאן. מנגד, האי זכה לפרסום רב בבתי הקזינו ובתי הבושת המפורסמים שבו.


#ההמצאה החשובה שנולדה באי לידו
בלידו נולדה המצאה שימושית שזכתה לפופולאריות בכל העולם. מדובר בבריכות השחייה החיצוניות, שלנו נראות כל כך טבעיות אבל עד המאה ה-19 לא היו נפוצות ולמעשה נולדו כאן, במתכונת הפופולארית שאנו מכירים עד היום.

עובדה זו היא שיצרה מאז את המונח "לידו" באנגלית הבריטית, מונח המשמש כיום לא רק לבריכות שחייה תחת כיפת השמיים, אלא גם ל"סיפוני הלידו" שבאוניות התענוגות בעולם.

עם השנים המושג אף החל לשמש לתיאור של אזורי בילוי ותענוגות באופן כללי. זו ככל הנראה הסיבה שהמילה "לידו" השתלבה באיטליה כחלק משמות של חופים רבים והפכה מזוהה עם אזורי בילוי יוקרתי שונים.


#מה רואים?
לאי לידו 3 חלקים. חלקו הדרומי נקרא אלברוני (Alberoni) ובו משחקים בעיקר גולף. בחלק זה שוכן גם אחד מחופי הרחצה הגדולים והציבוריים של האי.

במלמוקו (Malamocco), החלק המרכזי שלו, החלה ההתיישבות בלידו. בעבר שכן בו בית הדוכס של ונציה, הדוג'ה. ברבות השנים הוא עבר להתגורר בארמון הדוג'ה שבוונציה עצמה.

בחלק הצפוני, ששמו הוא לידו (Lido), כשם האי, נמצאים המלונות ובתי קזינו והבידור. זהו האזור שבו מתקיים פסטיבל הסרטים של ונציה. גם בחלק הצפוני יש חוף רחצה ציבורי וגדול.

החופים החוליים והמפורסמים של לידו מתפרשים לאורך רצועת החוף שלו, הפונה לים. רובם בבעלות בתי המלון הפרטיים שעל החוף ומשמשים בעיקר את התיירים הלנים בהם.

לאורך רצועת החוף הארוכה מתמשך הגראן ויאלה (Gran Viale), הרחוב הראשי הארוך והגדול, שלאורכו מאות חנויות, מסעדות, מועדונים, ברים ולא מעט מלונות.


#טיפים
הגיעו ללידו באמצעות ואפורטו, סירת האוטובוס.


מבט מהאוויר על לידו האי:

https://youtu.be/cDw_HWpSODo


חופי לידו:

https://youtu.be/jlvlslfaKoo


ואוטובוס המים ללידו:

https://youtu.be/1aN0bCN0-5k
כיכר סן מרקו
#על הכיכר הכי חשובה של ונציה

על כיכר סן מרקו (Piazza San Marco) אמר נפוליאון פעם שהכיכר הזו היא "הטרקלין, חדר האורחים של אירופה" והוא צדק. לכאן מגיעים כולם בעיר ומכאן יוצאים לכל אתרי העיר הנהדרת הזו.

פיאצה סן מרקו היא הכיכר המרכזית של העיר היפה הזו, היחידה שנושאת את השם "פיאצה" (Piazza), כלומר "כיכר", לעומת הכיכרות האחרות כאן, שנקראות בשם המשני "קאמפו" (Campo).

מדובר ללא ספק ביהלום שבכתר הוונציאני, כיכר של יופי, ארמונות, הקתדרלה המרכזית של העיר והגבוהים שבמגדליה, בתי הקפה הפופולאריים והאנשים היפים שמסתובבים בעיר.

בכיכר הזו נמצאים ארמון הדוג'ה השולט בעיר, הבזיליקה שלה, בזיליקת סן מרקו, עם מגדל השעון ומגדל הפעמונים שלה, שנחשב עד ימינו למבנה הגבוה ביותר בעיר.

עבור התיירים המבקרים בוונציה נחשבת פיאצה סן מרקו כאתר החובה העיקרי בעיר. בעבר היא זוהתה עם היונים הרבות המעופפות מעליה, יונים שכיום אסור להאכיל, בשל הנזק שהן מסבות לפסלים העתיקים שבכיכר ולמבנים שבו.

בכל ערב בעונת התיירות, מנגנות בכיכר תזמורות, לטובת המבלים בכיכר ובבתי הקפה המפורסמים שבה.


מבט מקרוב על הכיכר המפורסמת:

https://youtu.be/jTLVs5b_ASA


אז והיום:

https://youtu.be/Vfg6StAAkF8


מהאוויר:

https://youtu.be/h0VeysWCqlE


והנה פלאש מוב בכיכר:

https://youtu.be/NTWLM0ef1Cw
סנטה מריה דלה סאלוטה
#על הבזיליקה עם הכיפה המפורסמת של ונציה

על גדת הגרנד קאנל, אחת התעלות המרכזיות שחוצות את העיר. שוכנת אחת הכנסיות הידועות והמפוארות בוונציה, בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה (Santa Maria della Salute). כיפת הכנסייה המפוארת היא אחד הסמלים המזוהים והמוכרים ביותר של ונציה.

על הקמת הכנסיה הוחלט לאחר שבשנת 1629 פשטה בעיר מגפת הדבר השחור, שקטלה כשליש מתושבי ונציה. לאחר שתפילות המוניות לא עצרו אותה, החליטו פרנסי ונציה להקים כנסייה וכך לנסות ולעצור את המגפה.

הכנסייה שפירוש שמה בעברית הוא "בזיליקת מריה הקדושה של הישועה", נמצאת במצר יבשה צר, שבין התעלה הגדולה לתעלת ג'ודקה שמול כיכר סן מרקו. מיקום הכנסייה, המכונה כאן פשוט "סאלוטה" (Salute), נבחר מבין שמונה אפשרויות שונות ונקבע אל מול כיכר סן מרקו, מה שהקל על בניית גשר הסירות.

הכנסייה נבנתה בצורה של כתר, שהאדריכל המפורסם לונגנה (Longhena) העיד שהוקדש למריה, הבתולה הקדושה, מגינת העיר ומי שכל הכנסייה היא על שמה.

וכך הושלמה בניית הכנסייה בשנת 1681, חודשים ספורים לפני פטירתו של האדריכל שתכנן אותה, באלדאסארה לונגנה.


#אדריכלות הכנסייה
בסיס הכנסייה הגדולה בנוי על גבי 100 אלף יתדות עץ שהושקעו באדמת האי. חזית מבנה הכנסייה עצמה היא מאבן ומלבני מארמורינו, המכוסות באבק שיש.

כיפת הכנסייה הרחבה ניצבת מעל האולם המתומן והיא מסמלת את הכתר של מרים הקדושה, אם ישו.

אולם הכנסייה מסמל את הרחם של מרים, כשהמוטיב הקבוע בה הוא המספר 8, על שום סמלה של מרים, שהוא הכוכב המתומן, בעל 8 הקצוות.

גם 8 עמודי האכסדרה מסמלים את הכוכב המתומן, סמלה של מרים. פנים הכנסייה המתומנת עצמו בנוי בסגנון ביזנטיני.


#בתוך הכנסייה
הבזיליקה המרשימה מכילה לא מעט יצירות אמנות יפות מאד. בין היצירות המפורסמות בכנסייה ניתן לראות את הציור של טיציאן "מרקוס הקדוש, עם הקדושים קוסמאמס, דאמיאן, סבסטיאן ורוש". שימו לב גם ליצירה "חתונה בקנה" שצייר טינטורטו. האמן אף שילב את עצמו בציור, כאחד מאורחי החתונה.

מעניינים בבזיליקה גם ציורי התקרה שבהם נושאים תנ"כיים כמו "קין והבל" , "דוד וגוליית", "עקדת יצחק" ונושאי הבשורה הנוצריים.

שימו לב גם למזבח הראשי בסגנון הבארוק, של הכנסייה, המתכנן שלו הוא האמן לונגנה. במרכז המזבח הוצב בסביבות המאה ה-12 איקונין מצוייר בסגנון ביזנטי, שבו נראים ישו ומרים.

ליד המזבח קבוצת פסלים שמזכירה את אחת התקופות האיומות בתולדות העיר ואירופה כולה. תראו בה את תושבי ונציה הכורעים בפני הבתולה והילד ומתפללים שהמגיפה תגורש מהעיר. המגפה הזו, אגב, מוצגת כאן כאישה זקנה המסולקת מהמקום, בידי מלכת השמים. הפסל הזה, מעשה ידיו מ-1670 של הפסל הפלמי ז'וזה דה קורטה (Josse de Corte), פוסל בסגנון הבארוק.

לא רחוק משם, בחלק האחורי של הכנסייה, נמצא גם חדר האוצרות ועוד מזבח מפואר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ccz3HZZuIE0


ועוד מבט:

https://youtu.be/PzHFxzmS1gU


ופנים הבזיליקה:

https://youtu.be/YSzH06TrqlY
מוּרָאנוֹ
#על אי הזכוכית של ונציה

האי מוּרָאנוֹ (Murano) הוא אי שנמצא כשני קילומטרים מצפון-מזרח לוונציה. אי זה ידוע במסורת של תעשיית הזכוכית המרהיבה והענפה שהתפתחה בו מאז המאה ה-13 ובמיוחד במהלך המאות האחרונות.

כמו ונציה עצמה, גם מוראנו אינו אי אחד אלא ארכיפלג של שבעה איים קטנים, שחוברו ביניהם באמצעות גשרים שנבנו מעל התעלות. שיטוט נינוח באי יציג לכם את בתיו העתיקים, שחלקם נבנו עוד במאה ה-11.

באי מוראנו חנויות רבות, המציעות מוצרי זכוכית יפים. אפילו בצפייה סתמית בהן, קל להבין כיצד הייתה הזכוכית של מוראנו, ברבות השנים, לשם דבר בכל אירופה ואף זכתה לשם עולמי.

המתעניינים בתהליך הפקת הזכוכית יוכלו לבקר בבתי מלאכה לייצור של כלי הזכוכית, לצפות בנפחי הזכוכית בפעולה ובתהליכי הייצור המסורתי של כלי הזכוכית היפים והידועים של האי.

למי שרוצים לראות דוגמאות לכלי הזכוכית העתיקים שנוצרו במוראנו וללמוד על תעשיית הזכוכית ההיסטורית של האי, מומלץ הביקור במוזיאון הזכוכית (Museo Vetrario) שבאי. כאן תוכלו להתרשם מכמה מיצירות הזכוכית הססגוניות, המפוארות והיפות שתראו בחייכם.


#תולדות האי
לראשונה יושב האי מוראנו (Murano) על ידי הרומאים. באותם ימים עסקו המתיישבים בו בעיקר במסחר, בדיג ובהפקה של מלח יקר.

את המפגש שלו עם הזכוכית ערך האי מוראנו, כשבשנת 1291 הצטוו כל יצרני הזכוכית של ונציה, לעבור אליו. הסיבה לדרישת השלטונות בוונציה שינטשו את העיר הייתה החשש הגדול משריפות בעיר.

וכך, על מנת להקטין את סכנת השריפות בוונציה, הועברה תעשיית הזכוכית שלה לכאן. די מהר החלו נפחי הזכוכית להתבסס במוראנו ובמהלך המאה ה-14 החל האי מוראנו לייצא זכוכית לכל רחבי צפון איטליה.

במיוחד זכתה תעשיית הזכוכית כאן לפרסום, בזכות המראות שיוצרו כאן וחרוזי הזכוכית שלה.

כשהומצאה במוראנו זכוכית אוונטורין, הפך האי הקטן, למשך תקופה מסוימת, ליצרן הזכוכית הגדול באירופה.

מאוחר יותר, אמני הזכוכית של מוראנו זכו לשם גם בשל הנברשות שהם יצרו כאן.

מאז המאה ה-18, החלה להצטמצם בהדרגה תעשיית ייצור הזכוכית של מוראנו. ועדיין, גם כיום, ייצור הזכוכית הוא עדיין מקור פרנסתם העיקרי של 6,000 התושבים כאן. גם תעשיית הזכוכית עודנה נחשבת לתעשייה העיקרית של האי עד היום ולמי שבעצם מושכת את מרבית התיירים לכאן.


מבט מקרוב אל אי הזכוכית:

https://youtu.be/yNwPGLNOG24


שיטוט באי:

https://youtu.be/tqWlJwq2pWU


אמן בעבודה:

https://youtu.be/ZUbAuMjN-kA


ותצוגת נפחי הזכוכית בעבודה:

https://www.youtube.com/watch?v=PxAf4L1oEFE
בזיליקת סנטה מריה ודונטו
#על הבזיליקה של האי מוראנו

הבזיליקה של סנטה מריה ודונטו (Basilica dei Santi Maria e Donato) שנמצאת באי מראנו, היא בזיליקה עתיקה ויפה מאד, ששומרת על אופייה הימי-ביניימי.

הכנסייה שנבנתה במאה ה-12 ויכולה להיחשב כאחד מפלאי האמנות הרומנסקית, עדיין שומרת על הצביון המיוחד של הבזיליקות הקתוליות מאותה תקופה.

גם אם לעומת הכנסיות בוונציה היא קצת מחווירה, יש לה כיפת זהב מרהיבה וקשתות נהדרות התומכות במבנה המרשים שלה.

ליד הכנסייה ניצב מגדל פעמונים גבוה ומרשים מאד.

פנים הבזיליקה, הבנוייה בהידור רב, מורכב משלושה אולמות, המופרדים ביניהם בעמודי שיש ונתמכים בקשתות עתיקות. שימו לב לרצפות היפהפיות של אולמות הבזיליקה, שעליהן מסומן נתיב החניכה הנוצרי.

בבזיליקה, שנותרה פחות או יותר כמו שהייתה בימי הביניים, ניתן לראות גם פסיפסי אבן מרשימים, מהמאה ה-12. הפסיפסים מכילים ציטוטים מהתנ"ך וציורים של נושאים שונים מהנצרות ומעולם החי והצומח.

בבזיליקה נשמרו שרידיו של סנט דונאטו, הקדוש מהעיר ארצו. מאחורי המזבח שמורות מה שאמורות להיות, לפי האמונה, עצמותיו הגדולות של הדרקון שנוצח בידי הקדוש.

חפשו גם את צלב הזכוכית המרהיב שבכנסייה, פריט שדומה שהוא צפוי באימפריית זכוכית כמו האי מוראנו. שימו לב גם לאפסיס היפה, הגומחה שבה ניצבת המדונה המתפללת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/35WcW1ISdss
ארמון הדוג'ה
#על הארמון של שליטי ונציה לאורך הדורות

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) הוא מה שבמשך מאות שנים היה ארמונם המרהיב של הדוג'ה, דוכס ונציה ושל שלטון הרפובליקה.

החל מהמאה ה-9 ובמשך יותר מ-100 שנה, נמשכה בנייתו של הארמון, שנמצא בסמוך לבזיליקה הגדולה שבפיאצה סן מרקו.

מבנה הארמון רב הרושם תוכנן בסגנון גותי. בנוסף להיותו מקום משכנו של הדוג'ה, שימשו אגפי הארמון במשך מאות שנים גם כזירת הכינוסים של המועצה השלטת בוונציה, ביחד עם אולם משפט ובית הכלא של העיר, שבינו לבין ארמון הדוצ'ה מחבר גשר אבן גבוה ומלא בעיטורים, שזכה לכינוי "גשר האנחות". זאת בשל האנחות שהשמיעו האסירים כשעברו בו בדרכם מבית המשפט לתא האסורים.

בארמון ממוקם כיום המוזיאון הכי מקיף למי שמעוניין להתרשם מהחיים של שליטי ונציה לפני מאות שנים.


הנה הארמון - אז והיום:

https://youtu.be/1hc_IhJGAHs


ומבפנים:

https://youtu.be/sI7FFxxSo0A


הגטו היהודי של ונציה
#על הגטו היהודי של ונציה

תופתעו ודאי לגלות שהבתים הכי גבוהים בוונציה נמצאים בגטו היהודי של העיר. הסיבה היא היסטורית. הגטו (Ghetto) הזה, שהיה, אגב, הגטו הראשון בהיסטוריה, היה מוגבל וקבוע בשטחו. היהודים לא הורשו לגור מחוץ לגטו ולכן, במהלך הדורות, עם התרבות בני הקהילה היהודית ומשנדרשו היהודים ליותר דירות, נמצא הפתרון. הוא היה, ודאי כבר הבנתם, בנייה לגובה - בנייני קומות, גבוהים ביחס לבנייני שאר השכונות של ונציה.

בקומות העליונות של הבתים הגבוהים ממוקמים לא מעט מבתי הכנסת שבגטו. במאה ה-16 נאסר על היהודים לבנות בתי כנסת שייראו מבחוץ כבתי תפילה יהודיים. במקביל, היה איסור דתי למקם דירות מעל בתי הכנסת.

גם כאן נמצא הפתרון בגובה. היהודים הקדישו את הקומות העליונות של הבניינים בגטו לבתי הכנסת הללו. לכן בתי הכנסת האשכנזיים, שהם בעיקר היו אלה שנבנו באותה העת, מוקמו בקומה העליונה של בתי המגורים בגטו.

בכיכר הרחבה שבמרכז הגטו תוכלו לראות על באר המים תבליט של אריה, סמלו של שבט יהודה העברי. במקום ניתן לראות גם לוח זיכרון ליהודי ונציה שנספו בשואה.

המלה "גטו" באה מג'טו שפירושה באיטלקית "בית יציקה". הסיבה היא שהגטו הוכרז בשכונה שבה נהגו לעבוד לפני כן חרשי הברזל של העיר.

למבקרים בעיר נותן אזור הגטו העתיק בימינו הצצה אל החיים של תושבי ונציה הטיפוסיים, בני המעמד הבינוני ומי שלא החזיקו בארמונות הגדולים והמפוארים שניתן לראות על גדות התעלה.


#תולדות הגטו היהודי בוונציה
הגטו היהודי (Ghetto Ebraico) היה הגטו הראשון בהיסטוריה. הוא נולד בעיר האיטלקית ונציה. זה היה במאה ה-16, כשאנשי ונציה רצו לסגור את היהודים ולא לאפשר להם תנועה חופשית. במסגרת האנטישמיות הנוצרית הפשוטה, לא הורשו היהודים לצאת בלילה מהגטו. אם רצו לצאת ממנו ביום, הם הוכרחו לצאת מהגטו עם סימן זיהוי שהם יהודים.

השכונה שנבחרה להפוך לגטו יהודי הייתה לפי ההיסטוריונים קודם לכן שכונה של חרשי מתכת ולכן נטלו את השם מהמילה ג'טו, "בית יציקה" באיטלקית. סברה אחרת גורסת שלצד השכונה פעל בעבר בית יציקה גדול שכזה ומכאן השם.

הרעיון האנטישמי של הקמת הגטו היה לבודד את היהודים מהאוכלוסייה הנוצרית של ונציה. בבסיסו עמדו הרצון ליצור הפרדה בין האוכלוסיות, כדי שנוכחות היהודים בעיר לא "תטמא" את האוכלוסייה הנוצרית. עד כדי כך הקפידו על כך, עד שנאסר אפילו על בתי הכנסת להיראות לעין כל. היהודים נאלצו להעלות את בתי הכנסת שלהם אל הקומות העליונות בבניינים.

רק בשנת 1866 זכו היהודים בעיר ונציה לשוויון זכויות. אבל מאז אותו גטו ראשון בעיר ונציה, הפך המושג נפוץ והוכרזו גטאות רבים באירופה, כולל הגטאות האיומים של תקופת השואה. כיום נוהגים גזענים בעולם כולו לכנות כך שכונות שונות של מיעוטים, גם כאלה שאינם של יהודים דווקא. יש גטאות של שחורים, של מהגרים ועוד.

גם היום נחשב אזור הגטו למרכז של יהודי ונציה. זאת למרות העובדה שרובם מתגוררים כיום באזורים אחרים של ונציה. יש כאן עדיין בתי כנסת, מתוכם שניים שעדיין פועלים, בית ספר יהודי וגן ילדים, בית אבות יהודי ומוסדות חינוך יהודיים.


מבט מקרוב על מרכז הגטו:

https://youtu.be/zPBXt30g448


טיול לילי בגטו של ונציה:

https://youtu.be/WpwZ3dm0r4M
גשר האקדמיה
#על הגשר השוקק שמעל התעלה הגדולה של ונציה

גשר האקדמיה (Ponte dell'Accademia) עשוי העץ, הוא אחד הגשרים הסואנים שבעיר ונציה ומהפעילים שבה. במיוחד הוא פעיל במהלך הקיץ, כשהוא מלא בתיירים העוברים בין חלקי העיר, בין אזור דורסודורו לאזור סן מרקו.

זהו אחד הגשרים היחידים שמעל התעלה הגדולה בוונציה. הוא נקרא על שם גלריית האקדמיה ששוכנת בסמוך והאקדמיה לאמנות שישבה באותו בניין, עד שנת 2004.

בגשר האקדמיה אין הרבה עניין לכשעצמו, אבל הוא נחשב לנקודה מבוקשת של תיירים, המצטלמים עליו בתמונות רומנטיות, בין השאר בזכות הזווית המצוינת ממנו לתמונות יפות של התעלה הגדולה.

על הגשר יושבים לא מעט ציירי פורטרטים המציירים את התיירים תמורת תשלום, או מוכרים מיצירותיהם. מתקיימים עליו גם לא מעט מופעי רחוב, כשלא פעם מצטלמים עליו גם חתן וכלה, לפני חתונתם.


#טיפים
בואו מוקדם - בעונת התיירות נוטה גשר האקדמיה להיות עמוס בתיירים. למי שרוצים לראות אותו פנוי או להצטלם ללא ההמולה שמסביב, מומלץ להגיע מוקדם ככל האפשר בבוקר.

שמרו על הילדים - להורים עם ילדים קטנים חשוב לא לאבד אותם בזמן המעבר על הגשר הצפוף.


מבט מקרוב על ומגשר האקדמיה:

https://youtu.be/QMj-K0mGn9M
גשר הציצים
#על גשר הנפקניות של וונציה

אין לו ייחוד כלשהו והוא אינו יפה באופן שניתן להדגיש. הוא סתם עוד אחד מהגשרים שבמרכז ההיסטורי של ונציה, עוד גשר שכשמבלים בעיר ונציה, חוצים בעזרתו את התעלה. אבל הסיפור של גשר הציצים (Ponte delle Tette) הוא בכלל היסטורי, אבל לאו דווקא מהסוג שחשבתם.

כי גשר הציצים, או באיטלקית "פונטה דה לה טטה", קיבל את שמו מהמנהג של זונות ונציה במאה ה-15, לעמוד עליו ובסביבתו ולפתות גברים שעברו במקום. הוא היה משהו כמו "רובע החלונות האדומים" של אותם הימים.

אלא שבאותה עת הקפידו השלטונות בעיר מאד על האיסור נגד קיום יחסי מין הומוסקסואליים. בדת הקתולית, שהיא עד היום הדת השלטת באיטליה, הומוסקסואליות היא עבירה שדינה מוות.

בוונציה של אותם ימים היו מקרים לא מעטים שבהם ההומוסקסואלים בעיר התחזו לנשים ועסקו כאן בזנות. לכן, חוייבו כל הזונות באותה תקופה לעמוד כאן, על הגשר, כשהן חשופות חזה...

הגשר המפתה נמצא ברובע סן פולו של ונציה. היום לא תראו כאן ציצים וייחסכו מכם המראות המשפילים של אותם "חלונות אדומים" שקיימים בעולם. אבל ההיסטוריה, כמו תמיד, חיה ונושמת בזיכרון ההיסטורי של העיר, שבה החליפו מסיבות פריצות, עם מאהבים במסיכות אנונימיות, את הציצים החשופים של הגשר הזה.


מבט מקרוב על גשר הציצים:

https://youtu.be/OPOQSaDti_A
גשר הריאלטו
#על הגשר שהיה מוקד המסחר של ונציה העתיקה


גשר הריאלטו (Ponte di Rialto) הוא ללא ספק אחד האתרים התיירותיים הפופולאריים והמוכרים ביותר של ונציה. בעבר הוא היה הגשר היחיד מעל ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה והמרכזית של העיר ובימינו הוא סוג של סמל אייקוני לעיר. אם גשר הריאלטו הראשון נבנה מעץ, בשנת 1170, הגשר הנוכחי בנוי אבן והוא נבנה בסוף המאה ה-16.

אז התפתח עליו ובסביבתו מרכז המסחר העיקרי של ונציה. כאן סחרו אז בכל הסחורות שהובאו לוונציה מכל רחבי האימפריה שלה. הביאו אז לכאן סחורות אקזוטיות מארצות רחוקות. מסחורות כמו תה וקפה ועד לבדי משי ותבלינים - הכל הגיע מרחוק והעשיר את המטבח הוונציאני של פעם.

היום פעילים לא רחוק מהגשר שוק הירקות ושוק הדגים של העיר, שני השווקים הפתוחים של ונציה, בעוד גשר ריאלטו עצמו הוא מהאתרים התיירותיים ביותר של ונציה. במרכזו יש היום חנויות יוקרה שמוכרות סחורה שאינה שווה לכל נפש - תכשיטי יוקרה, יהלומים ואבני חן, כמו גם מזכרות וכלי זכוכית מ"אי הזכוכית", הוא האי מוראנו הסמוך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/61f5eRQ4AqM


ובסביבות הגשר:

https://youtu.be/EOr4PhwL51Q


כך היו החיים בגשר ובאזור בעבר:

https://youtu.be/oxvHg-Pthog


ומצלמת רשת שמשדרת מהריאלטו 24 שעות ביממה:

https://youtu.be/vPbQcM4k1Ys?st=yes
בּוּרָאנוֹ, אי התחרה
גשר האנחות
פובגליה
קפה פלוריאן
לֶלֶה