» «
זנזיבר
האי זנזיבר
#על האי שהיה לגן עדן

בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.


#האוכלוסייה
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".


#תולדות
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בזנזיבר".


#מתי לבוא?
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.


#תקשורת
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.


#בילויים
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.


#אוכל
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית "מקדשי אוכל בזנזיבר", עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

שתו רק מים מינרליים.


#לינה
בעוד צעירים ותרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק נונגווי שבצפון האי, שבו גם כמה מהחופים הנהדרים של האי, ותיירים רגילים מגיעים כאן בהמוניהם לדילים של מלון, עם מסעדה טובה וחוף קסום, יש המגיעים לזנזיבר לטיולים ופעילויות צלילה, ספורט ימי וטיולים. הבחירה שלכם!


#חסכון
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

בזנזיבר לא יקבלו מכם דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.


# תחבורה
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.


#תשר
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.


# תחומי עניין
מעניינים אתכם דברים מסוימים? - היכנסו לתגית "תחומי עניין".


#קידומת זנזיבר
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/RACzGKA-5p0


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/Z_6noXde5NQ


או בחופשה:

https://youtu.be/iekKCBFP8K4
קיזימקאזי
מפרץ קִיזִימְקָאזִי
#על מפרץ הדולפינים של זנזיבר

את מפרץ קִיזִימְקָאזִי (Kizimkazi), שבאזור הכפר קיזימקזי בדרום מערב האי, מכנים כאן רבים "מפרץ הדולפינים". זה כמובן בזכות הדולפינים הרבים שנראים בו. אחת החוויות המיוחדות באי היא שחייה לצד הדולפינים בסביבת המחייה הטבעית שלהם.

בין איי הארכיפלג של זנזיבר חיות להקות גדולות של דולפינים ידידותיים. מהחוף הסמוך לכפר הדייגים קיזמיקזי יוצאים רבים לסיורים בסירות, שבהם ניתן לצפות בדולפינים מקרוב ולשחות איתם בהנאה.


#שחייה עם דולפינים
"סיור דולפינים" נערך בכל יום, בסירות ממונעות שמגיעות אל להקות הדולפינים הגדולות. מדובר בחוויה מיוחדת לאוהבי טבע ובעלי חיים, משהו שלא יוצא הרבה לחוות.

עוד לפני ההפלגה תקבלו מסיכה, שנורקל וסנפירים ותצעדו במים הרדודים, בחוויה לכשעצמה של זמן השפל. אחרי כחצי קילומטר של צעידה זהירה בין אלמוגים וקיפודי ים, תגיעו לסירת המנוע שממתינה לכם.

הפלגה קצרה של רבע שעה לעומק הים, תביא אתכם אל להקת דולפינים כלשהי. זה הרגע שבשבילו התאמצתם. הגעתם למפגש מהנה עם משפחה שלמה של אחד היונקים הנבונים, הגדולים והמלבבים, היצור הידידותי והמחייך תמיד - הדולפין.

לאחר שהסירה מדוממת את מנועיה תוכלו לקפוץ אל המים ולמצוא את עצמכם ליד ובתוך להקת הדולפינים השוחים כאן. המסכה והשנורקל יסייעו לכם לראות את הדולפינים המשתעשעים במיטבם. רק כשתתקרבו אליהם תוכלו להבין עד כמה הם פעלתנים ומהירים.


מבט מקרוב על מפרץ קיזמיקזי:

https://youtu.be/2LDjZakhNss


ושחייה עם דולפינים:

https://youtu.be/pe0-lNhtr8g


או זה:

https://youtu.be/UCK3C2aYowE
שמורת ג'וזאני
יער ג'וֹזָאנִי
#על שמורת הטבע שמציגה את קופי קולובוס המיוחדים

אם תרצו לבקר ביער קסום ולראות בזנזיבר חיות בר בסביבה הטבעית שלהם, מגוון פרפרים צבעוניים ונופי פרא ירוקים להפליא, הגעתם למקום הנכון.

יער ג'וֹזָאנִי, שמורת ג'וֹזָאנִי, או הפארק הלאומי ג'וֹזָאנִי צ'וואקה (Jozani Chwaka Bay National Park) הוא יער עצי מהגוני קטן, שנמצא מדרום למרכז האי. עם עצים גבוהים וסבך של צמחייה, היער הוא פנינת טבע אמיתית ומהשרידים הבודדים שנותרו מיערות הגשם שכיסו בעבר את זנזיבר.

מדובר בפארק הלאומי היחיד בזנזיבר. גודלו כ-50 קילומטרים רבועים, בהם תוכלו לצפות בקופי הקולומבוס הנדירים, לצד בעלי חיים מרתקים ונדירים אחרים. ביניהם תמצאו את שפני העץ, אנטילופת ה"דיק דיק" הקטנה, קופי סייקס וגלגו, צמחי מים ומיני ציפורים שונים המקננים במנגרובים - העצים הגדלים במים.


#בעלי החיים שביער ג'וזאני
בפארק ג'וזאני ניתן לצפות בקופי הקולובוס אדומי הגב, זן נדיר שחי בזנזיבר בלבד. קופי הקולובוסים האדומים הם קופים קלי תנועה ושוכני עצים, שונים לגמרי מקופי הבבון, שוכני הקרקע. לקופי הקולובוס מראה עדין ומוצדק, שכן הם אינם אלימים.

חוץ מקופי הקולובוס, ניתן לצפות ביער ג'וזאני גם בקופי סייקס (Sykes monkey) וקופי גלגו (Bush babies). בנוסף להם ניתן למצוא כאן את שפן העץ הלילי שהזואולוגים סבורים שהוא שפן סלעים שהתאקלם ביער והוא בעל 4 בהונות ברגליו הקדמיות ו-3 באחוריות.

עוד בעל חיים מעניין שתוכלו לפגוש בשמורה הוא ה"דיק דיק", מין של אנטילופה קטנה. בנוסף לו יש כאן גם מעל 50 מיני פרפרים, וכ-40 מיני ציפורים.

השמורה כוללת גם צמחי מים ומנגרובים, עצים החיים במים. מדובר ב-3 מינים ואלפי עצים, שחיים במי ים ורק בשעת השפל, נחשפים שורשי האוויר שלהם.

באזור הרבייה והמחייה של שמורת המנגרובים חיים דגים ובעלי חיים ימיים, כמו צבי הים. כמו כן, מהווים עצי המנגרוב אזור קינון מעולה לציפורים. אתם תוכלו לשוטט בשמורה ולצפות בהם, מעל גבי שביל עץ עילי שמתוח מעל סבך השורשים המתפתלים.


#על קופי הקולובוס של זנזיבר
בשמורת ג'וזני חיים קופי גונון שהבולטים מהם הם הקלובוסים האדומים. קופים אלה הם מין אנדמי לזנזיבר, מה שאומר שניתן לראותם רק כאן.

קופי הקולבוס האדומים הם אחד המינים הנדירים באפריקה. הם מעט ביישנים ונוטים להימצא בעיקר על צמרות העצים. באופן כללי הקולובוסים חיים על העצים וידועים בזריזות מעוררת ההתפעלות שבה הם מקפצים מענף לענף.

קופי הקולובוס ניזונים מפירות ועלים. אין להם בוהן נגדית, מה שהיקנה להם את שמם "קולוב" (Colob), בלטינית "נכה". שימו לב שהם יורדים מצמרות העצים כשראשם מופנה תמיד כלפי מטה.

הם מזכירים את קרוביהם מיבשת אפריקה, הקולובוסים ארוכי השיער ובעלי הפרווה השחורה-לבנה, שניצודו באלפיהם בשל פרוותם שהייתה מבוקשת באירופה.

ממש כמוהם, היו עד לפני מספר שנים גם קופי הקולובוס האדומים בסכנת הכחדה, בשל ציד פרוע לחלוטין. תודות למבצע שימור נרחב, הם ניצלו והפכו למין מוגן מאוד. החל מאמצע שנות ה-90, הם הוגדרו כזן הדגל לשימור בזנזיבר.

כיום מתגוררים באי אלפי קופים ממין זה, שאינם חוששים מנוכחות בני אדם. ניתן למצוא אותם מדי פעם גם על הקרקע והם אף באים במגע עם אנשים, מה שמאפשר לצפות בהם מקרוב וליהנות מזה מאד.

אגב, הקופים הללו ידועים גם בכינוי ההיסטורי שלהם, "קולומבוס האדום של קירק (Kirk's red colobus). כינוי זה ניתן להם על שמו של סר ג'ון קירק, בריטי שחי בסוף המאה ה-19 בזנזיבר וזכור כמי שחשף בפני העולם המדעי את דבר קיומם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/icFT4mrQMwU


וחברות שבאו לבקר ולהצטלם איתם:

https://youtu.be/oAGwFhBBaZY
סטון טאון
סְטוֹן טָאוּן, עיר האבן
#על העיר העשויה מאבן

"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.

עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.

מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.

רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.

אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.

בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.

בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.

משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


מבט מקרוב על עיר האבן:

https://youtu.be/ZFl-BTq--vk


שיטוט נעים בה:

https://youtu.be/kBV9qiHI934


והחוויות האנושיות בה:

https://youtu.be/BVh2t1p59vU

זנזיבר

שוק דרג'אני
שוק דַרַגָ'אנִי
#על השוק המרכזי והססגוני של סטון טאון

שוק דַרַגָ'אנִי (Darajani Market), המציע למכירה תוצרת מקומית טרייה, הוא השוק המרכזי של סטון טאון. הוא נבנה בשנת 1904 ופעיל כאן עד היום.

בשנים הראשונות שלו הוא שימש כשוק בשר ודגים ובהמשך השנים החלו למכור בו גם מאפים, פירות, תבלינים ודברי מזון נוספים. כיום פועל בו פעמיים בשבוע גם שוק פשפשים, עם מציאות נחמדות.

במקורו נבנה השוק, שעד היום הוא השוק העיקרי של סטון טאון, כמבנה מקורה עם גגוני פח. הוא נועד להחליף את השוק הקודם של "עיר האבן", ששכן עד אז בסמוך למבצר הישן.

לא מעט חנויות מקיפות את השוק וחבויות בסמטאות שמסביבו. בין השאר תוכלו לקנות בהן בדים אפריקניים ושבטיים יפים ומגוונים, בסגנונות עיצוב אופייניים ובמחירים לא גבוהים. יש כאן בדי בטיק, גיטנגה, מסאי וקנטה.


#טיפים
בימי רביעי ושבת ניתן למצוא כאן שוק פשפשים פעיל ושווה.


מבט מקרוב אל שוק דרג'אני:

https://youtu.be/ElaMGkWD3jk


בואו לשוטט בו:

https://youtu.be/VcVni29_skE
גני פרודהני
גני פוֹרוֹדְהָנִי
#על הגנים שנבנו במקום שבו עמד ארמון הסולטן המובס

גני פוֹרוֹדְהָאנִי (Forodhani Gardens) הם בעצם פארק קטן, שנמצא ליד החוף המרכזי של סטון טאון, עיר האבן, בסמוך ל"מבצר הישן" ול"בית הפלאות". הגנים יפים, ריח הים נעים ורוח הים מנשבת קלות.

כאן, במקום שבו נמצא הפארק, עמד בעבר "בית אל-חוקום", ארמונו של הסולטן, שהובס על ידי ספינות האימפריה הבריטית, בהפגזה בת 38 דקות בלבד, שהרסה לו את הארמון והביאה לכניעה מהירה. זו, אגב, נחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה.

ומה פירוש שמו של הפארק, אתם שואלים ודאי. ובכן, פירוש המילה "פורודהאני" הוא מטען של ספינה, או משטח העמסה לספינות. לכאן, אל המשטח שבין הגן לים, הורדו העבדים מהספינות, בדרכם אל שוק העבדים שהתקיים באי, במקום שבו ניצבת היום הקתדרלה האנגליקנית.


#טיפים
כל ערב, אחרי השקיעה, מתקיים על קו החוף בגני פרודהני, שוק אוכל טעים ומגוון, שמוגדר כשוק האוכל הטוב במזרח אפריקה.


מבט מקרוב אל גני פורודהאני ושוק האוכל של הערב:

https://youtu.be/FiDFDq_VHfw


קופצים אל הים מהרציף:

https://youtu.be/IB3aIO5_CDw
ארמון מטוני
שרידי ארמון מְטוֹנִי
#על חורבות ארמון התענוגות של הסולטנים

ארמון מטוני, או "בית אל-מְטוֹנִי" (Beit el Mtoni) כמו שהוא נקרא כאן, הוא פיסת ההיסטוריה העתיקה ביותר שתמצאו ברחבי האי זנזיבר. כאן, באחד מחופיה המרהיבים של זנזיבר, נבנה ארמון התענוגות של הסולטן סייד סעיד.

הארמון היפה נבנה ב-1828. הוא היה אז בבעלותו של השייח' סלאח ובמשך שנים, עד 1880, המשיכו הסולטנים המקומיים סעיד וברגש, להרחיבו. כאן ניתן לחוש משהו מאווירת הפאר האגדי שבה חיו הסולטנים הנהנתנים של זנזיבר.

בית אל-מטוני הוא הארמון ההרוס ביותר בזנזיבר. כיום הוא נמנה עם נכסי המורשת העולמית של יונסק"ו. בין שרידיו תראו את חדרי הרחצה המפוארים שהיו כאן ואת החמאם השמור. שרידיו של ארמון התענוגות הזה, שהפך לאיי חורבות, נחשפו בידי הארכיאולוגים של מחלקת העתיקות של זנזיבר, ביחד עם מלון מטוני מרין (Mtoni Marine), שחורבות הארמון נמצאים בשטחו.

תיאור יפה של הארמון וחיי הסולטנים בו, ניתן בספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית". הוא נכתב על ידי אחת מבנות הסולטן, סיידה סלאמה, שעזבה את האי עם בעלה הגרמני לאירופה וכתבה את זכרונותיה מכאן.

בספרה של סלאמה מתוארים היטב הארמון, חדריו והפריטים השונים שהיו בו. ביניהם תוארו אז שטיחים פרסיים, מיטות אפריון, כלי חרסינה ושעונים שהובאו לכאן מאירופה. מתוארים בו גם שרידים שניתן לראות עד היום, כמו אמת המים, המרחצאות והחצרות. תוארו בו גם בני האדם ובעלי החיים שחיו בחצר הארמון, ביניהם טווסים, צבאים, שקנאים וברווזים. אותם לא נוכל, מן הסתם, לראות היום.

השיטוט באיי החורבות של ארמון התענוגות מרתק. מה שהחורבות לא מספרות אבל הספר של הנסיכה בהחלט סיפק, היא הצצה מרתקת לחיי החצר האקזוטיים של הסולטנים המקומיים.


#טיפים
אם אתם מתכוננים לנסיעה ורוצים לדעת על חיי הארמון והחצר של הסולטנים, חפשו את הספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית" (Memoirs of an Arabian Princess), בו תקבלו הצצה לחיי החצר של אותם ימים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S7_l1PWkB_c


מופע מחול

https://youtu.be/PCLBhT83ZuA


וקונצרט במקום:

https://youtu.be/ZUzcJo76yMI
תא העבדים של מנגהפוואני
תא העבדים של מָנְגַפְּוָואנִי
#על התא במערה המספר את הסיפור הקשה של הסחר בבני אדם

ביקור במערות העבדים של זנזיבר הוא עניין די מצמרר, במיוחד כשיש מי שמספר את סיפורם של אותם עבדים, שהוחזקו כאן בתנאים לא תנאים, בימים הקשים שיועדו לעבדות ולפני שיישלחו לעבדים בארצות רחוקות.

תא העבדים של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani slave chamber) הוא מקום אחסון שנבנה בסוף המאה ה-19, בכדי להסתיר ולכלוא בו עבדים. במקום, שנבנה מעל מערה, נבנה תא אסירים סגור, שצורתו מרובעת ומעליו נבנה גג. העבדים הוסתרו כאן מהחוק, שבסוף המאה ה-19 אסר על המסחר בהם.

את התא בנה סוחר עבדים בשם מוחמד בין נאסור אל אלואי (Mohammed bin Nassor Al-Alwi), בכדי להסתיר את העבדים. אותו מוחמד המשיך לסחור העבדים, גם אחרי שבשנת 1873 חתם הסולטן ברגש (Sultan Barghash) על האמנה האנגלו-זנזיברית, שהפסיקה את סחר העבדים באי והפכה אותו לבלתי חוקי.

זו לא המקום היחיד מסוג זה. באותם זמנים נבנו כמה תאים או מערות שכאלה, על ידי מספר סוחרי עבדים באי, שהחוק אסר עליהם את המשך הסחר בבני -אדם. הם בנו את התאים הללו תמיד במקומות רחוקים מהבירה, והמשיכו בסתר ולמשך זמן רב, את הסחר בבני אדם.

ספינות מהיבשת נהגו לעגון באותם ימים, אל מול החוף הסמוך, ולהוריד במקום את בני היבשת החסונים, שנחטפו בכדי להפכם לעבדים. הללו הוחזקו במערות ובתאים, עד שנלקחו מכאן לעבדות בארצות ערב, באירופה, אמריקה, או לעבודה באי זנזיבר עצמו.

בתאי המאסר הללו הוחזקו העבדים השחורים כשהם כבולים בשלשלאות וללא מים ומזון. מספרים כאן שמטרת הסוחרים הייתה לבדוק כך את חוסנם הגופני ואת יכולתם לשרוד את ההפלגה הממושכת והקשה, בספינות הפרימיטיביות, אל ערב הסעודית, שבה הם עתידים היו לשרת אדונים.


מבט מקרוב בתא העבדים של מנגהפוואני:

https://youtu.be/HJ8e6yWZQ9U


מערת מנגפוואני
מערת מָנְגַפְּוָואנִי
#על מערת העבדים במנגפוואני

מערת האלמוגים במָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Cave) היא מערה טבעית ועמוקה שנמצאת בסלע אלמוגים. יש לה כניסה צרה ובתחתיתה נמצאת בריכת מים מתוקים.

סיפורה של המערה הזו הוא סיפור הסחר הלא-חוקי בעבדים בזנזיבר. אם בתקופת העבדות הרשמית נכלאו העבדים בבתי כלא ובורות שכולם ידעו היכן הם, הרי שבמאה ה-19, לאחר ביטול העבדות בזנזיבר, החביאו אותם סוחרי העבדים במערות כמו זו. כאן נכלאו העבדים שנועדו לעבור לספינות העבדים שיצאו לאירופה וכך הוסתרו מאנשי החוק, שעליהם היה לאכוף את ביטול הסחר בעבדים.

מנגד, יש היסטוריונים שמשערים שכאן היה דווקא מחבוא של מספר עבדים, שהסתתרו כאן לאחר ביטול סחר העבדים ב-1873, מפחד סוחרי העבדים הבלתי-חוקיים, שהמשיכו בסחר הזה עוד שנים רבות אחר כך.

בעבר, אגב, שימשו המים מבריכת המים את תושבי האזור והמערה הייתה חשובה להם מאד. בהמשך היא ככל הנראה התייבשה לתקופת מה ונשכחה. צמחיה שגדלה על הכניסה, גרמה למערה להישכח לגמרי.

בהמשך השנים הפך האזור לרכושו של חמד סלים אל חטי (Hamed Salim el Hathy), בעל קרקעות עשיר ובעל עבדים רבים. בשלב מסוים גילה אחד הרועים, נער צעיר שחיפש עז שהלכה לאיבוד, שוב את המערה. כך שבו חמד סלים ועבדיו המקומיים להשתמש במים שבמערה.


מבט מקרוב במערת האלמוגים של מנגפוואני:

https://youtu.be/1IDGgN6zaRE
חוף מָנְגַפְּוָואנִי
#על חוף מָנְגַפְּוָואנִי

הדרך המתפתלת בין כפרים ומטעי תבלינים תוביל אתכם אל החוף של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Beach), אחד החופים היפים בזנזיבר.

החוף הזה ידוע בתצורות הסלע הציוריות שיוצרות מפרצונים מבודדים ורומנטיים, כשאחד הבילויים הנחמדים כאן הוא הטיול והתצפיות בהם בזמן השפל.

יש בחוף מרכז צלילה וספורט ימי מצוין ומסעדת פירות ים טעימה. היער הירוק והיפה, המגיע עד לחוף ולא פעם ממש עד קו המים, מספק מראה יפה של ירוק כהה הנוגע בלבן וטורקיז.

לא הרחק מהחוף נמצאת מערת מנגפוואני (Mangapwani Cave), מערת אלמוגים ששימשה לכליאת עבדים בימים השחורים של העבדות והמסחר הבלתי-חוקיים, בתחילת המאה העשרים. במרחק מעט גדול יותר תוכלו לראות את תאי העבדים, ששימשו למטרות דומות ואכזריות לא פחות.


#טיפים
לחוף מנגפוואני ניתן להגיע בהפלגה יומית של סירת דאו, היוצאת כל יום ממלון סֵרֵנַה אִין שבעיר האבן. ניתן לבלות בו את היום ולשוב לקראת שקיעה אל העיר.


מבט מקרוב אל חוף מנגפוואני:

https://youtu.be/HJ8e6yWZQ9U
טיול התבלינים
#על הטיולים בעקבות התבלינים של זנזיבר

מקדש המזון הבא אינו מקום אלא קונספט, רעיון. בזנזיבר, "אי התבלינים", תוכלו לצאת לסיור תבלינים (Spice tour), שבו תסיירו עם מדריך או מדריכה מקומיים בחוות תבלינים ותגלו את עולם התבלינים של זנזיבר.

בטיול כזה תוכלו להכיר את הצמחים ועשבי התיבול הארומטיים, שאת חלקם מגדלים בגינות הירק ובחוות התבלינים שבזנזיבר וגם אחרים, שגדלים פרא. במהלכו תוזמנו לקטוף שלל עלים, פירות וענפי צמחים ותוזמנו לטעום ולהריח אותם. יהיו כאן תבלינים רבים שאתם מכירים מהמטבח שלכם, כולל כורכום, הל, ג'ינג'ר, צ'ילי, שום, פלפל שחור, קינמון, אגוז מוסקט, וניל ועוד.

בנוסף לביקור בכמה מהכפרים האותנטיים שמסביב לסטון טאון, כולל הסיור לרוב גם ארוחת צהריים עם אוכל מקומי ושחייה בחוף זנזיברי. בסיומו יוגשו לכם פלחי פומלה ואננס, תולבשו בעניבות קוקוס ובכובעים מאגוזי קוקוס ותוזמנו לחנות המפעל של חוות התבלינים.

טיולי תבלין הם אחת הדרכים הטובות לבקר ולטייל בכפרים שמסביב לעיר האבן ולהכיר את הכפרים שבאזור ואת האנשים שחיים בהם. תהנו!


#טיפים
שווה לצאת לטיול אחר-הצהריים, בכדי להימנע מהשמש הקופחת ומצפיפות.

מחיר של טיולי התבלין הוא בסביבות 75$ והוא משתנה לפי מקום האיסוף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qwr2waQisxg


והתבלינים בעצמם:

https://youtu.be/VYWuyE5L-PI?t=4m50s&end=6m22s
הבית של פרדי מרקורי
#על יליד זנזיבר המפורסם בעולם

לא רבים יודעים שהסולן המיתולוגי של להקת הרוק קווין, פרדי מרקורי, נולד בסטון טאון של זנזיבר, ב-5 בספטמבר 1946. שמו היה פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (Farrokh Bulsara). הוריו, היו בני הדת הזורואסטרית, הדת העתיקה בעולם.

מלכתחילה המשפחה היגרה לזנזיבר מהודו, בשל עבודתו של האב, כרואה חשבון. עד גיל 9 חי כאן פַֿרוֹךְ, כנער ממוצא פרסי, שגדל לאחר מכן בהודו ורכש בה השכלה מוזיקלית ובשנות העשרה עבר להתגורר באנגליה, ביחד עם משפחתו.

במהלך השנים, אגב, אימצו לעצמם הזנזיברים, שרצו להתנתק מהאומה הטנזנית ולקבל עצמאות, את הסיסמה מתוך "רפסודיה בוהמית", הלהיט הגדול ביותר של קווין. הסיסמה הייתה "ביסמיללה, בעזרת השם, האם תתנו לי ללכת?"

האירוני היא שבזנזיבר, שם מעריצים את מרקורי ומדברים עליו כאחד מגדולי בניה, שוכחים שהוא היה הומוסקסואל מוצהר, בעוד שכאן, בזנזיבר, אדם מקבל עונש מאסר של 25 שנה על קיום יחסים הומוסקסואליים...


#מי היה פרדי מרקורי?
שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי ועד להקת קיס - רבים התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בזנזיבר, בשם פארוך בולסרה, להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

את התהילה הם החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


הבית שבו גר פרדי מרקורי הילד בזנזיבר:

https://youtu.be/suys_XKkDPM


תיירים מרבים להתגודד מולו ומול חנות המזכרות שלמטה:

https://youtu.be/2Z-hleeVmTQ


והנה רגעים נפלאים מהקריירה של הטווס מזנזיבר - פרדי מרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4
מרכז הפרפרים של זנזיבר
#המקום שבו תוכלו ללמוד על עולם הפרפרים

מרכז הפרפרים של זנזיבר (The Zanzibar Butterfly Centre) הוא פרויקט סביבתי קהילתי שנמצא בכפר פִּיט (Pete village). המרכז מלמד את הכפריים בכפר פִּיט לגדל את הפרפרים. הם מוכרים לו את הגלמים של הפרפרים ומתפרנסים מפעילות סביבתית חשובה.

בגן הטרופי הזעיר שכאן נמצאת אחת מתצוגות הפרפרים הגדולות באפריקה, אבל היא עצמה די קטנה בהשוואה למקומות דומים בחצי הכדור הצפוני.

נעים לטייל במקום, כשמאות פרפרים מתעופפים מסביבכם בחופשיות. במרכז הפרפרים מתקיימים סיורים מודרכים ומעניינים, עם מידע על המרכז. כאן תראו מגוון מיני פרפרים ובסביבת הגידול הטבעית שלהם תקבלו הסבר על מחזור החיים של הפרפר (זחל, גולם וכן הלאה). המדריכים גם מספרים אנקדוטות נחמדות על עולם הפרפרים.

ההכנסות מדמי הכניסה למקום תומכות במרכז הפרפרים עצמו, במיגור העוני באזור ובשימור היער המקומי.

המרכז נמצא בכפר פִּיט, ק"מ אחד לפני פארק "יער ג'וזאני". תחוו כאן שעה קלה של טבע, שלווה ומראות ייחודיים של אינספור פרפרים.


#טיפים
עלות הכניסה 6 דולר.

הקצו לביקור חצי שעה.


מבט מקרוב במרכז הפרפרים של זנזיבר:

https://youtu.be/waIp-BvuOCE
הכנסייה האנגליקנית
#על הקתדרלה האנגליקנית

הקתדרלה האנגליקנית (Anglican Cathedral), או בשמה המלא "הקתדרלה האנגליקנית קרייסט צ'רץ'" הוקמה כאן בין השנים 1873–1879 על ידי מיסיונרים בריטים, שהחליטו להקים כנסייה במקום שבו נוהל בעבר שוק העבדים הגדול של זנזיבר.

זוהי הכנסייה הראשונה שנבנתה במזרח אפריקה, על ידי הכנסייה האנגליקנית. השמועה המקומית, אגב, מספרת שהמזבח בכנסיה נבנה בדיוק במקום שבו נהגו להצליף בעבדים, כדי להפגין בפני הקונים את עמידותם הגופנית של מי שנחשבו אז סחורה עוברת לסוחר.

מבנה הקתדרלה משלב בין אדריכלות מוסלמית לאדריכלות גותית. תכנן אותה הבישוף של זנזיבר בתקופת ההקמה שלה, ד"ר אדוארד סטיר. המעניין הוא שהחלו להתפלל בכנסייה כבר בחג המולד של שנת 1877, עוד בטרם השלימו את בניית הגג שלה.

עוד אגדה מספרת שצלב העץ שבקתדרלה נוצר מענפי העץ שמתחתיו קברו את לבו של החוקר והאיש שפעל לעצירת סחר העבדים בזנזיבר, סר דייוויד ליווינגסטון.


#טיפים
מחוץ לכנסייה תוכלו לראות מצבה לזכר העבדים.


מבט מבפנים על הקתדרלה האנגליקנית:

https://youtu.be/9wCDXLm3o9A


מבחוץ:

https://youtu.be/Nz3DkpdQods
אי האסירים
#על אי האסירים, העבדים והצבים, שהיה לאתר נופש קסום

"אי האסירים", או "אי העצורים" (Prison Island), הוא אי במרחק של חצי שעת הפלגה מעיר הבירה סטון טאון. במקור יועד האי לשמש כבית כלא לאסירי זנזיבר ולעבדים שהובאו לאיים בתקופת סחר העבדים. כאן נכלאו עבדים שניסו לברוח ופושעים רגילים מהארכיפלג, לצד מי שסר חינם בעיני הסולטן של זנזיבר.

ההיסטוריה של האי הזה מפותלת. מה שהיה לתחנת הסגר לאפריקאים שנתפסו ביבשת ויועדו להיות עבדים, הפך בהמשך לתחנת הסגר לחולים. בעת ששלטה כאן האימפריה הבריטית, נבנה כאן גם בסיס צבאי בריטי, שאת שרידיו יתכן שתוכלו לראות בסיור קצר באי.

כיום משמש אי האסורים כאתר נופש פופולארי ובעל חופי טורקיז שלווים ונופים מהממים. בין ענפי העצים הגדולים שכאן תוכלו לשמוע לעתים את ציוץ הציפורים. אתם יותר ממוזמנים לנוח בחוף הקסום, אל מול המים הצלולים ולנשום אוויר צח, כיאה לחופשה אמיתית. חובבי הצלילה יכולים לשכור כאן שנורקלים ומסכות, או ציוד צלילה ולצפות בשוניות האלמוגים הנהדרות המקיפות אותו.

אבל יותר מכל האי ידוע כיום באוכלוסיית צבי היבשה הענקיים שחיה בו. אמנם המקום מוצג לעתים כשמורה של צבים, אבל נראה שהוא קודם כל אטרקציה תיירותית, המושכת לכאן המוני תיירים בכל שנה. חשוב לדעת שצבי היבשה הענקיים שכאן אינם שייכים לזנזיבר. הם הובאו לכאן מאיי סיישל, שם הם התפתחו מזה 100 מיליון שנים.


#טיפים
בשובכם בערב, אל תחמיצו את המראה הנפלא של עיר האבן, השטופה באור השמש השוקעת במערב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/iBOuFlPMLek


הצבים שבאי האסירים:

https://youtu.be/ZlziW4Xv41w
חוף נוּנְגְווִי
#על חוף התרמילאים הצפוני והזרוק של האי

חוף נוּנְגְווִי (Nungwi Beach), או נאנגווי, הוא החוף הצפוני של האי ואחד היפים שבו. הוא נמצא בראס נונגווי, כ-50 קילומטר מסטון טאון, העיר היחידה של זנזיבר, בנקודה הצפונית ביותר באי. על החול הלבן, אל מול מי הטורקיז והשקיעות האדומות ומרהיבות העין, האופייניות כל כך ליבשת אפריקה, ניתן לבלות שעות נהדרות של טבע מקסים ופינוק רגוע.

ייחודו של נונגווי לעומת החופים שבמערב ובמזרח האי, הוא בכך שכמעט ואין בו גאות ושפל, מה שמאפשר לשחות בו בכל שעות היום והופך אותו לחוף מצוין לשחיינים מתחילים או חובבים.

חוף נונגווי הוא חוף צעיר ושוקק חיים, שהאווירה בו נהדרת. עם חול דק ולבן ומי תכלת בוהקים, רבים רואים בו את החוף היפה והפופולארי של זנזיבר.

מעבר להיותו חוף נהדר לשחייה ולרביצה נעימה בשמש, החוף הזה מציע זריחות ושקיעות מהיפות ביותר בזנזיבר.

בחוף נונגווי גם אתרי צלילה נהדרים, לצד אפשרויות לשנורקלינג. למעט בזמן של גאות גבוהה, החוף הוא המקום המושלם לבלות בו בחופשה רוגעת.

אבל החוף הוא גם אתר בילוי נהדר למי שרוצים ליהנות מאוכל משובח ומהנאות האי, שמחוץ למלון ומבילוי עם המטיילים הצעירים והתושבים המקומיים הנעימים שבמקום. תפסו עכשיו ערסל על אחד העצים שבו, הזמינו שייק פירות נהדר ותהנו ממראה הדקלים והים, אבל אל תשכחו לקום מדי פעם, כדי לטבול במימיו החמימים של האוקיינוס ההודי.


#טיפים
קומו בבוקר ובואו אל החוף. צפו בשולות האצות, בגברים הבונים את סירות העץ על החוף ובילדים המקומיים המתרוצצים עירומים ומשחקים. כמה מהתמונות היפות שלכם יבואו מכאן.


מבט מקרוב אל חוף נונגווי:

https://youtu.be/GhFok9yk_BM


צלילות נפלאות בו:

https://youtu.be/lhRXLjBb9dU


מהאוויר:

https://youtu.be/QPPzuoJ_O3U


והכפר שלידו:

https://youtu.be/2AIv8nDHWYQ
בית ליווינגסטון
#על הבית שבו התגורר החוקר הגדול והלוחם בעבדות

בית ליווינגסטון (Livingstone House) הוא ארמון קטן בסטון טאון שנבנה עבור הסולטן מג'יד בן סעיד ובהמשך ההיסטוריה שימש כמה מיסיונרים אירופאים שהתגוררו בזנזיבר. כיום הוא משמש כמקומו של תאגיד התיירות של זנזיבר, ה-ZTC. חדר בבניין מוקדש לליווינגסטון ומורשתו.

הבית נקרא על שם החוקר והמיסיונר דייוויד ליווינגסטון, שהתגורר בבית בעת שהכין את המשלחת האחרונה שלו אל אזור טנגניקה, היא טנזניה של היום.

ליווינגסטון, שהכריז מלחמת חורמה על העבדות והצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית כנגדה, גרם לכך שב-1875 לחצה ממשלת בריטניה על הסולטן המקומי של זנזיבר, חמוד בן מוחמד, וגרמה לו להפסיק את סחר העבדים באי ובכך לסתום את הגולל על סחר העבדים בכלל. זו הסיבה העיקרית לכך שרבים כאן מעריצים ואוהבים את דיוויד ליוינגסטון. המעניין הוא שגם לא מעט מוסלמים באי, רואים בליווינגסטון אדם קדוש.

ליוינגסטון, שמת בזמביה, בעת אחד ממסעותיו לחיפוש מקורות הנילוס, נקבר בבריטניה. אבל האגדה המקומית מספרת שמעץ שניטע על הקבר באפריקה, שבו נקבר ליבו, התקינו צלב, שנמצא בקתדרלה האנגליקנית בעיר האבן, ממש כאן.


#על דיוויד ליווינגסטון
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון ואמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..." - כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?

דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שניסה להפיץ במאה ה-19 את הנצרות באפריקה. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שמצא את מפלי ויקטוריה.

אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.

ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.

לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.

על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שלבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.


מוזיאון השלום של זנזיבר
#על המוזיאון שמציג את תולדות ותרבות זנזיבר

מוזיאון השלום של זנזיבר (The Peace Memorial Museum) או בשמו המקומי בית אל אמאני (Beit El Amani), הוא מקום נחמד שמאפשר ללמוד מעט על ההיסטוריה והתרבות המרתקות של זנזיבר.

מבנה מוזיאון תוכנן על ידי האדריכל הבריטי סינקלייר. עם קירותיו הלבנים, חלונות הערבסק והכיפה המיוחדת שלו, לרבים הוא נראה יותר ככנסייה או מסגד.

היו בו בעבר לא מעט פריטים היסטוריים יקרי ערך לצד ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, שעסקו במסחר עתיק ועבדות, לצד תכניות ודגמים של מסגדים וארמונות. ביניהם אפשר היה לראות שרידים מתקופת השלטון הערבי, עבודות יד עממיות, כלי בית וארמון, מנורות שמן דקלים וגילופים מסורתיים, סמלי ממשלים שהתחלפו כמו מטבעות ובולים, לצד פאר מארצות רחוקות כמו כלי פורצלן סיניים עתיקים ועוד. מרבית המעניינים שבהם הועברו מכאן.

אישים רבים מוזכרים כאן, החל מהסולטנים ששלטו כאן ועד למיסיונרים נוצריים, ממונים קולוניאליים מהאימפריות שכבשו את האיים ועד למגלי עולם כמו הדוקטור ליווינגסטון.

מחוץ למוזיאון שוכן גן נעים, עם פריחה שופעת.


#טיפים
כיום מרבית המוצגים המעניינים הועברו מכאן לבית הפלאים, כך שביקור כאן יעניין בעיקר מי שיש להם מספיק זמן.


מבט מקרוב על מוזיאון השלום של זנזיבר:

https://youtu.be/OjrZatv40T0
חוות התבלינים
#על החווה שבה מבינים מדוע זנזיבר נחשב לאי התבלינים

מתעשיית התבלינים והחקלאות שלה, דרך הפקת התבלינים וגידול צמחי תבלין, הם מקור הפרנסה השלישי בחשיבותו באי זנזיבר וענף התעשייה העיקרי באי. כאן מגדלים תבלינים כבר מאות שנים, מה שהקנה לאי את הכינוי “אי התבלינים”. גידול התבלינים והמסחר בהם פרסמו את זנזיבר ברחבי העולם.

רבים מהתבלינים המככבים אצלנו במטבח מופקים ונסחרים בזנזיבר עוד מימים עברו. בחוות התבלינים תוכלו לראות את השיחים והצמחים שמהם מופקים התבלינים המוכרים לנו משולחן האוכל. ביניהם יהיו נענע, אגוז מוסקט, קינמון, ציפורן, וניל, ג'ינג'ר, הל, פלפל שחור, קקאו ורבים אחרים. כאן הם צומחים על עצים או שיחים שונים שמהם מפיקים אותם וכאן תוכלו לצפות בקטיף שלהם, להריח ולטעום כל תבלין. בנוסף לתבלינים, מציגים המדריכים בחווה מגוון עצים ופירותיהם, כולל ליצ'י, פסיפלורה, אנונה, קקאו, פפאיה, קפה ועוד.

במהלך הסיור בחווה יש אינספור טעימות של תבלינים שונים, הרחה שלהם ואכילת מיני פרי שגדלים כאן. בעונות המתאימות ניתן אף להשתתף בזריעה של זרעי העצים והצמחים ובקציר התבלינים.


#טיפים
להיכנס לחוות התבלינים בזול, הגיעו בעצמכם לאזור קיזימבאני (Kizimbani), בו מתרכזות החוות הללו. שם המחירים יצנחו ותוכלו גם לבחור ולהתמקח.

הסיור בחוות תבלינים אורך כ-3 שעות.


מבט מקרוב לתבלינים שבחווה:

https://youtu.be/mAwkRwrwo0g


קוטפי הקוקוס בחווה:

https://youtu.be/R702JAk20K8
חוף פוּמְבָּה
#על החוף שתוכלו לחקור בו את חיות הבר

חוף פוּמְבָּה (Fumba beach) הוא חוף ים מבודד שנמצא על החוף הדרום-מערבי של האי זנזיבר, מדרום לעיר סטון טאון. זהו חוף ים מקסים, מהיפים שבחופי זנזיבר.

מתחת לפני הים הצלול שלמול החוף נסתרות שוניות אלמוגים ססגוניות ומרהיבות. אלה מהוות עולם תת-ימי עשיר ובית למגוון מיני בעלי חיים ימיים שחיים בינות לשונית.

מהחוף, המנוקד בקונכיות ובפיסות אלמוג, נשקף הנוף המיוחד של שמורת מפרץ מנאי (Menai Bay). אם תצללו או תשנרקלו במפרץ, תוכלו לראות דולפינים בשמורת הטבע הזו, כשהם שוחים בין עשרות איי החול הזעירים והלבנים. אותם איי חול קטנים הם למעשה ראשי שוניות אלמוגים, הנמצאות מתחת לפני המים.

ליד החוף המקסים נמצא הכפר פומבה (Fumba). זהו כפר דייגים שליו ונעים, ששיטוט בו יהיה מסקרן, מעצם פשטותם של האנשים כאן ואורח חייהם הצנוע.


מבט מקרוב על חוף פומבה:

https://youtu.be/cLUn_cl3IuA


ובשעות הדמדומים:

https://youtu.be/Dqm7vdaxTmY
החמאם הפרסי
#על המרחצאות הפרסיות שכבר לא פתוחות לרחצה

שווה לבקר בחורבות "בית אל-מטוני" (Beit el Mtoni), ארמון התענוגות של הסולטן המקומי, שנבנה במאה ה-19 על שפת הים בחוף המרהיב של זנזיבר.

בין שרידי הארמון העתיק בולט מבנה החמאם הפרסי (Hamamni Persian). מדובר ביצירת מופת אדריכלית של ממש. זהו מבנה המכיל אמבטיות ציבוריות, שתכנן הארכיטקט שיראזי, עבור הסולטן ברגחש בין סעיד.

את המרחצאות הזמין בשנת 1850 הסולטן סעיד לרעייתו הראשונה. היא הייתה ממוצא פרסי וקראו לה שחרזדה. בעקבותיה הצטרפו להרמון של הסולטן עוד 75 פילגשים ו-2 נשותיו חוקיות נוספות.

במרחצאות שכאן בילו חלק ניכר מזמנם, כל הנשים והפילגשים שבהרמון ודייריו החשובים. בחמאם נהנו כולם מפרטיות מוחלטת והמרחצאות שהכילו רבות מהן היו גדולות ומרווחות מאד.

בחמאם שכאן אל תצפו לסאונה מדהימה, שכן מבנה המרחצאות הפרסיות הוא מבנה משוחזר של החמאם הפרסי הפרטי שאינו פועל עוד. אבל ניתן לבקר במקום ולהתרשם ממבנה החמאם, שעבר תהליכי שיקום מורכבים.

בימינו נותרו כאן רק שרידי המרחצאות והמבנה, אך מדובר בממצאים מרתקים. ביניהם ניתן לראות את מיטות העיסוי העתיקות, את בריכת הרחצה וחריטות עתיקות ומקוריות שנעשו כאן אז.

חורבות המרחצאות המשוחזרים והארמון שבו הן ממוקמות נמצאים כיום בשטח מלון מטוני מרין. חלקים אחרים של המקום הוסבו למגורים פרטיים, כולל החצר עם הקשתות והחלונות הרבים הנשקפים אל הים, שבה נהג הסולטן לארח את אורחיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jY1WVvObQiQ


וסיור מפורט בשרידי החמאם הפרסי:

https://youtu.be/Odbow8WiS6E?t=3m30s&end=7m35s
בית הפלאים
מפרץ מֵנָאי
חוף פָּגֶ'ה
המבצר הישן
מסעדת הסלע